רובי ריבלין על בקשת החנינה: "בשום פנים ואופן"
ריבלין הזהיר מפני חנינה טרם הכרעת דין, והזכיר: "הנשיא אינו שופט". לדבריו, חנינה נועדה לאחר ריצוי עונש - ולא ככלי להכרעה בעימות בין נאשם למדינה
בכנס השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך הבוקר (שני), התייחס נשיא המדינה לשעבר ראובן (רובי) ריבלין לבקשת החנינה שמבקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהנשיא יצחק הרצוג – והביע עמדה נחרצת נגד הענקת חנינה טרם הכרעת דין.
ריבלין, שכיהן כנשיא העשירי של מדינת ישראל, הסביר כי חנינה ניתנת רק לאחר פסק דין של בית משפט: "החנינה בשום פנים ואופן אינה ערעור על בית המשפט והחלטתו", אמר. לדבריו, מדובר במהלך שנועד לחון את האדם לאחר שריצה את עונשו, ולא כתחליף להליך משפטי תקין.
בדבריו התייחס למורכבות המשפטית והציבורית של המצב: "כאשר אתה נאשם ואתה מאשים את המדינה, מישהו צריך להחליט מי צודק – אולי החנינה מגיעה למדינה ולא לנאשם?", שאל. "האם נשיא המדינה יכול להעמיד את עצמו כשופט בין המתדיינים? בית המשפט חייב לקבוע זאת".
בנוסף, ריבלין התריע מפני הסכנות לדמוקרטיה, ואמר כי "אנחנו נמצאים בימים נוראים שבהם הדמוקרטיה רועדת מתחת לרגלינו. אזרחים מוסתים אחד נגד השני על ידי מערכות שונות – כל זאת כדי לאחוז במערכת שהיא היום יותר חשובה מהמדינה".
