ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות בצה"ל
החוק מסדיר את סמכות הרמטכ״ל להעניק רכיב פנסיוני מוגדל; ח״כ עמית הלוי התנגד והגיש אלפי הסתייגויות
ועדת החוץ והביטחון בראשות ח״כ בועז ביסמוט אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצה״ל (גמלאות), המסדירה את סמכות הרמטכ״ל להעניק לפורשי צה״ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות.
החקיקה מגיעה בעקבות פסיקת בג״ץ מ־15 בספטמבר 2025, שקבעה כי אין עיגון חוקי להמשך מדיניות מתן הפנסיה המוגדלת, וכי יש להסדיר את הנושא בחקיקה עד ל־1 בינואר 2026.
במהלך הדיונים התריעו בצה״ל על פגיעה ביציבות כוח האדם. נציג אכ״א, תא״ל אמיר ודמני, ציין כי מאז פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, ועוד כ־300 ממתינות, והזהיר מפני שחיקה במעמד המשרתים ונטישת כוח אדם איכותי. לדבריו, בצה״ל נאלצים לקדם מפקדים צעירים וחסרי ניסיון כדי למלא את השורות.
ח״כ עמית הלוי התנגד בחריפות להצעה והגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות. לטענתו, מדובר ב״שוד של מיליארדים״ ובהלבנת כספים, כאשר לדבריו הכסף צריך להגיע ללוחמים בשטח ולא לפנסיות של פורשי הקבע. עוד אמר כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהממוצע במשק, וכי החוק מוסיף להן כ־1.7 מיליארד שקלים נוספים. במהלך הדיון אמר: “החוק הזה, שמובא בעשרה בטבת, יום חורבן, יביא חורבן לחיילי צה״ל ולמשרתי הקבע.”
בדיון נמסר גם כי הושג הסכם בין ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר ומזכיר הממשלה, שלפיו בתוך 120 ימים יוסדר נושא הפנסיה הצוברת עד לסוף שנת 2026, ובינתיים יימשך המענה הקיים.
ח״כ משה סולומון, שהגיש אף הוא הסתייגויות, הודיע כי יסירן אם התחייבויות המדינה יעוגנו בחקיקה.
החוק מסדיר את רכיב “השלמת תקופות השירות” לפורשי הקבע, וקובע מנגנון להפחתה מדורגת בעדכון הגמלה לפי מדד המחירים לצרכן, כך שהקצבה לא תפחת, אלא רק קצב העדכון שלה.
