בג"ץ דורש תשובות: מדוע לא יבוטל החוק לפיטורי מורים התומכים בטרור

שופטי בג"ץ יצחק עמית, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ הוציאו צו על תנאי למדינה, המורה לה להסביר עד סוף אפריל 2026 מדוע לא יבוטל החוק המאפשר שלילת תקציבים ממוסדות חינוך ופיטורי מורים בשל הזדהות עם טרור.

הצו ניתן בעקבות דיון שהתקיים שלשום בשתי עתירות שהוגשו לבג"ץ: האחת על ידי קבוצת מורים, והשנייה מטעם ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל. 

ההחלטה | צילום מסך

החוק שעומד במוקד העתירות אושר בכנסת בנובמבר 2024, ביוזמת חברי הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית) ועמית הלוי. מטרת החוק – "למאבק בחינוך לטרור" – היא לאפשר צעדים חריפים נגד מוסדות ואנשי חינוך שיביעו תמיכה בטרור או בארגונים טרוריסטיים.

עיקרי החוק כוללים שני מנגנונים מרכזיים:

שלילת תקציבים: מתן סמכות לשר החינוך לשלול תקצוב ממוסדות חינוך בהם יימצאו גילויי תמיכה בטרור.

פיטורי מורים: הענקת סמכות למנכ"ל משרד החינוך לפטר לאלתר עובדי הוראה התומכים בטרור – גם ללא הודעה מוקדמת.

העותרים טוענים כי החוק מכוון באופן ספציפי נגד החברה הערבית ומוסדותיה, כפי שעולה מדברי ההסבר לחוק והדיונים בכנסת. עוד נטען כי החוק מעניק סמכות "מעין-שיפוטית" לגורמים פוליטיים (שר החינוך ומנכ"ל המשרד) לקבוע מהי "תמיכה בטרור" מבלי להזדקק להרשעה פלילית או לכלים מקצועיים של הפרקליטות.

בנוסף, החוק יוצר, לטענת העותרים, "אפקט מצנן" שמונע ממורים ומנהלים לעסוק בנושאים לאומיים או זכויות אדם מחשש לאובדן פרנסה.

בג"ץ הורה כי תגובת המדינה תוגש עד ל-30 באפריל 2026.