בלתי נתפס: הזלזול המופקר בתושבי ביתר עילית שמסתיים בבור בכיס

בתיאוריה, ביתר עילית היא עיר ואם בישראל. בפועל, עבור אלפי תושבי גבעה A, שירותי הדואר נותרו תקועים בעידן הקיבוץ המבודד של שנות החמישים. בעוד שביתר חלקי העיר והארץ המכתב מגיע עד פתח הבית, בגבעה A נדרשים התושבים לנדוד למרכזי חלוקה מרוכזים - מודל שבתנאים הנוכחיים הפך לכשל בירוקרטי מתמשך.

במוקד הבעיה עומד הפער בין מועד הנחת המכתב בתיבה לבין היכולת הריאלית של התושב לאסוף אותו. מבחינה משפטית, ברגע שמכתב הונח בתיבה הציבורית הוא נחשב כ"נמסר". מאותו הרגע, השעון לתשלום דוחות וקנסות מתחיל לתקתק. אך מאחר ומרכז החלוקה אינו בקרבת הבית, נוצר איחור כרוני בקבלת המידע.

"זה מצב לא תקני ולא הגיוני," אומר ל'בחדרי חרדים' אחד מתושבי העיר. "ב-29 בדצמבר ניגשתי למרכז החלוקה המרוחק ומצאתי שם דוח חניה שהמועד האחרון לתשלום שלו חלף כבר ב-10 בדצמבר. כך, דוח של 500 ש"ח תפח ל-784 ש"ח מבלי שידעתי בכלל על קיומו".

המצב הגיע לנקודת רתיחה בדצמבר 2024, עם סגירת סניף הדואר בגבעה A. המהלך הותיר עיר של עשרות אלפי תושבים עם נקודת שירות אחת בלבד בגבעה B, מה שיצר עומס תפעולי חריג וחוסר זמינות של תורים.

יצוין כי למרות קיומן של נקודות מסירה נוספות בעיר (5), אלו משמשות כמרכזי חלוקת חבילות בלבד. בפועל, מכתבים רשמיים, צווים משפטיים והתראות מהרשויות - המחייבים זיהוי וחתימה - אינם ניתנים לאיסוף באותן הנקודות.

עבור תושבי גבעה A והשכונות המרוחקות, המשמעות היא מסע מפרך בין הגבעות רק בכדי לבצע פעולות בסיסיות - מה שפוגע קשות באוכלוסייה המבוגרת, הנסמכת על שירותי בנק הדואר לתשלום חשבונות.

עבור תושבי גבעה A, סגירת הסניף הפכה את קבלת הדואר הרשום למשימה כמעט ובלתי אפשרית. התושב מוצא בתיבה הודעה על מכתב הממתין בסניף, אך בשל העומס הקיצוני וחוסר הזמינות של תורים, הוא לא תמיד מצליח לאסוף אותו בזמן.

"המכתבים מוחזרים לשולח עוד לפני שהספקנו להגיע אליהם", מספר התושב. "המכתב מסווג כ'לא נדרש' בגלל הבירוקרטיה, ואני מוצא את עצמי שורף זמן יקר בנסיעה לסניף המרוחק רק כדי לגלות שהמסמך כבר לא שם".

למרבה התדהמה, הפתרון למצוקת התושבים כבר הוכרז רשמית לפני שנים. ביולי 2018, הכריז שר התקשורת דאז, איוב קרא, בסיור שקיים בעיר, כי בתוך חודשים ספורים תוחלף המתכונת של מרכזי חלוקה למתכונת של חלוקה אישית בתיבות הדואר בבתי התושבים. 

שבע שנים חלפו, והבשורה החגיגית נותרה על הנייר בלבד. אלפי תושבי גבעה A, שקיוו כי הסבל ממרכזי החלוקה יסתיים, מוצאים את עצמם בשנת 2026 באותו המלכוד בדיוק - סופגים נזקים כלכליים על שיטה שהרשויות עצמן כבר הודו שאינה ראויה לעיר.

מדוברות עיריית ביתר עילית נמסר בתגובה: "לגבי חלוקת הדואר בבתי התושבים. לצערנו, למרות פניות חוזרות ונשנות ועל אף הבטחות רשמיות ממשרד התקשורת, בחלקים מהעיר עדיין מחלקים את הדואר במרכזי חלוקה ולא עד הבית.

יצוין כי חל שיפור משמעותי בנושא בחלקים מהעיר, אך בדואר ישראל עדיין מסרבים לשנות לחלוטין את מודל החלוקה. עיריית ביתר עילית פועלת באופן קבוע להסדרת הנושא ואנו מודים ל'בחדרי חרדים' על העיסוק בנושא, בתקווה שהמודעות הציבורית לבעיה תסייע לפתרונה.

לגבי סניף הדואר בגבעה א'. רה"ע פעל בנושא מול משרד התקשורת ומול דואר ישראל, במטרה למנוע את סגירת הסניף. בעקבות פעילותנו, דואר ישראל יצאו במכרז חדש להפעלת הסניף, אך המכרז נכשל עקב עניינים שונים הקשורים לתנאי המכרז - דבר שאינו בשליטת העירייה".

מדוברות דואר ישראל נמסר בתגובה ל'בחדרי חרדים': "לדואר ישראל 7 יחידות שירות בביתר עילית, 2 יחידות דואר הכוללות שירותי דואר ופיננסים מלאים (אחת מהן סגורה באופן זמני) ו-5 נקודות שירות נוספות לחלוקת חבילות.

יחידת הדואר בגבעה נסגרה באופן זמני בלבד על רקע חילופי סוכנים. בשל התנהלות משפטית הנוגעת למבנה בו הופעלה הסוכנות חל עיכוב בפתיחה מחדש, ואנו פועלים על מנת לחדש פעילות בהקדם האפשרי".

ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה עד לרגע זה, כשתתקבל תגובה נפרסמה.