ועדת החוץ והביטחון דנה בסעיף הסנקציות האישיות בחוק הגיוס

במוקד הדיון: שלילת רישיון נהיגה, הטבות כלכליות והחמרה הדרגתית; הייעוץ המשפטי: מנגנון אפקטיבי הוא תנאי לצמצום אי־השוויון בנטל

ועדת החוץ והביטחון דנה בסעיף הסנקציות האישיות בחוק הגיוס
ביסמוט בדיון הוועדה צילום: דוברות הכנסת

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח״כ בועז ביסמוט, המשיכה היום (ראשון) את רצף הדיונים בהצעת חוק הגיוס. הדיון התמקד בסעיפים 26טז1-26טז6, העוסקים במנגנונים לשלילת הטבות אישיות ממי שלא התייצב לשירות סדיר.

הצעת החוק כוללת, לראשונה, מנגנון מוסדר של שלילת הטבות אישיות, המחולק לשני מסלולים: האחד - שלילת הטבות החלה ללא קשר לעמידה ברף הגיוס השנתי; והשני - שלילת הטבות שתופעל במקרה של אי־עמידה ברף המינימלי לגיוס לשירות סדיר.

על פי סעיף 26טז1 המוצע, תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר, ולא קיבל פטור משירות ביטחון, יהיה כפוף לשלילת שורה של הטבות אישיות ובהן: שלילת רישיון נהיגה, שלילת מלגות וסיוע כספי, הגבלת יציאה מהארץ, אי־זכאות למשרות המיועדות לייצוג הולם ושלילת נקודות זיכוי במס.

בנוסף, סעיף 26טז2 קובע כי במקרה של אי־עמידה ברף המינימלי לגיוס, יופעל מנגנון של שלילת הטבות נוספות, ובהן: ביטול ההפחתה בדמי ביטוח לאומי, שלילת זכאות לדיור בר־השגה, שלילת סבסוד למעונות יום וביטול ההנחה בתחבורה הציבורית. סעיפים 26טז3 ו־26טז4 מציעים החמרה הדרגתית של הסנקציות בשנים שלאחר מכן, אם יעדי הגיוס לא יושגו.

בייעוץ המשפטי לוועדה הדגישו כי מנגנון שלילת ההטבות האישיות הוא אחד מיסודות הליבה של הצעת החוק, ונועד להשלים את מנגנון הפסקת התמיכה בישיבות. לדבריהם, עמידות ההסדר ויכולתו להביא לצמצום אי־השוויון בנטל השירות הצבאי תלויים ביצירת מנגנון שלילת הטבות אפקטיבי ומידתי.

עוד צוין כי השנים הראשונות לאחר כניסת החוק לתוקף הן קריטיות לבחינת יישומו, וכי יש לשקול ריכוז שלילת ההטבות כבר בשנה הראשונה. בנוסף, המליצו בייעוץ המשפטי לבחון הכללת הטבות נוספות לשלילה, ובהן הנחות או פטורים מארנונה, וכן לקבוע לכל הטבה גיל סיום אפקטיבי נפרד.

כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, אמר בדיון כי הסנקציות הכלכליות נועדו להחליף את הסנקציות הפליליות, וכי מטרתן אינה ענישה אלא הנעת הפרט להתגייס. לדבריו, האפקטיביות של הסנקציות נבחנת הן בעוצמתן הכלכלית והן בהסתברות שהן אכן יחולו על הפרט. בטט הוסיף כי דחיית מועד החלת הסנקציות וגיל תפוגתן מחלישים את השפעתן, וכי בפועל רק קצבת אברך וסבסוד מעונות היום מהווים סנקציות בעלות משקל כלכלי משמעותי.

מנגד, ח״כ יצחק גולדקנופף תקף את עצם קיומן של הסנקציות וקרא לבטלן. לדבריו, לומדי תורה צריכים להיות פטורים מכל סנקציה, ללא קשר ליעדים או למכסות. “אנחנו מעריכים את המתגייסים, אבל מי שמקבל עליו עול תורה - אין מקום להטיל עליו עונשים”, אמר, והזהיר מפני פגיעה בכבודם של לומדי התורה.

הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון צפויים להימשך גם בימים הקרובים.

חוק הגיוס סנקציות בועז ביסמוט

 צבע אדום

art