הדיונים הסגורים בצמרת המשטר באיראן: "אנחנו במצב הישרדותי”
הנשיא פזשכיאן קיים מספר דיונים בשבוע שעבר בנסיון למצוא פתרון למשבר כשיועצים אמרו לו בשיחות: "להסיט את האשמה למבנה השלטון הכפול במדינה, מכיוון שמקבל ההחלטות הוא המנהיג העליון חמינאי"
נראה כי ממשלת איראן מצויה במבוי סתום: ללא אסטרטגיה ברורה לבלימת הקריסה הכלכלית שמלבה את גל המחאות, וללא סימנים לכך שהנהגתה מוכנה לוויתורים כלשהם בתוכנית הגרעין. איראן מתקדמת לעבר תרחיש שבו ישראל וארצות הברית עלולות לשוב ולתקוף.
בינתיים, בשטח, המחאות נמשכות כבר כשבוע. אף שהן אינן משתוות בהיקפן לשני גלי המחאה הגדולים האחרונים, מחאת הנשים ב־2022 וההתקוממות ב־2019 בעקבות העלאת מחירי הדלק, הן זעזעו את הדרג הבכיר והובילו לתגובה מהירה מצד ארצות הברית וישראל.
על רקע ההתפתחויות הללו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איים להתערב, וכתב ביום שישי ברשתות החברתיות כי אם איראן תהרוג “מפגינים שלווים”, ארצות הברית תבוא לעזרתם. “אנחנו נעולים, טעונים ומוכנים לפעולה”, הוסיף. שר החוץ גדעון סער והשרה גילה גמליאל הביעו אף הם תמיכה במפגינים: “ישראל איתכם, ואנחנו תומכים בכם בכל דרך אפשרית”.
בתוך כך, הניו יורק טיימס דיווח כי מנהיגי איראן ודמויות פוליטיות בכירות הביעו זעזוע מחטיפתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, והזהירו כי האירוע עלול לשאת השלכות גם על טהרן.
בהקשר זה, עלי עולהאקי, פרשן המקורב למשטר באיראן, אמר בראיון טלפוני לעיתון האמריקאי כי “המצב הכלכלי הקשה מילא תפקיד מרכזי בנפילתם של משטרים בוונצואלה ובסוריה, ויצר מערבולת של חוסר שביעות רצון ציבורית וכוחות ביטחון מיואשים. הלקח עבור איראן ברור: עלינו להיזהר מאוד כדי שתרחיש דומה לא יתרחש כאן. כאשר משטרת המהומות, כוחות הביטחון והצבא נאבקים על פרנסתם — קווי ההגנה קורסים”.
ואכן, ביום שישי, לאחר איומיו של טראמפ, קיימה המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן ישיבת חירום לילית. לפי הדיווח, הדיון עסק בדרכים לריסון המחאות תוך הפחתת האלימות, כדי למנוע התפרצות זעם ציבורי רחבה יותר, וכן בהיערכות לאפשרות של תקיפות צבאיות.
על פי אותם דיווחים, שלושה מקורות מסרו לניו יורק טיימס כי במהלך ההפגנות הודו בכירים, בשיחות סגורות, כי הרפובליקה האסלאמית נדחקה למצב הישרדותי. לדבריהם, עומדים לרשות ההנהגה כלים מוגבלים בלבד להתמודדות עם כלכלה מדשדשת שמלבה אי־שקט פנימי, ועם האיום בסבב עימות נוסף מול ישראל וארצות הברית. הנשיא מסעוד פזשכיאן חזר על הדברים בפומבי בשבועות האחרונים, ובשלב מסוים אף הודה כי “אין לו רעיונות” לפתרון מצוקותיה הרבות של איראן.
לנוכח המצוקה הזו, הצעדים שנקטה הממשלה עד כה — ובהם החלפת נגיד הבנק המרכזי והכרזה על שינויים במדיניות המטבע — הביאו לשינוי זניח בלבד. תיקון כלכלי מהותי, לפי הערכות, ידרוש שינויי מדיניות עמוקים שיובילו להסכם גרעין עם וושינגטון ולהסרת הסנקציות, לצד מאבק אפקטיבי בשחיתות. נראה כי הממשלה אינה מסוגלת, או אינה מוכנה, לנקוט צעדים כאלה.
כתוצאה מכך, בשבוע שעבר אמרו שלושת הבכירים המעורים בשיחות הממשלתיות כי גבר החשש שאם חוסר היציבות הפנימי יימשך, ישראל תנצל את המצב לתקיפה נוספת. לדבריהם, הצהרותיו של טראמפ ותמיכת גורמים ישראליים במפגינים רק העמיקו את הדאגה.
במקביל לנעשה בזירה הביטחונית, הנשיא פזשכיאן קיים שתי פגישות חירום עם הוועדה הכלכלית המייעצת שלו, וביקש הנחיות לקראת אפשרות של החרפת המשברים. חלק מהיועצים הציעו כי עליו להסיט את מוקד האשמה בנאומים פומביים ולהצביע על מבנה הכוח הכפול של איראן, שבו החלטות מפתח מתקבלות בידי המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי.
ואולם, ביום שבת הציג חמינאי קו תקיף יותר, ואמר בנאום פומבי כי “יש להעמיד את הפורעים במקומם”. הוא האשים “אויבים זרים” בפיחות המטבע האיראני ובבעיות כלכליות נוספות, אך הודה כי לסוחרי הבזאר בטהרן קיימת זכות למחות נגד עליות המחירים.
דברים אלה באו לידי ביטוי גם בשטח: בימים האחרונים דווח על מהומות במוקדים רבים ברחבי המדינה. לפי סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת איראניים, מפגינים תקפו בנייני ממשלה, התעמתו עם כוחות המשטר והציתו מכוניות, אופנועים ופחי אשפה.
ברקע האירועים הללו, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, נפגש ביום חמישי עם מנהלי כלי תקשורת המזוהים עם הממשלה, וכינה את המשבר המתפתח “מאבק על הישרדות שלטון הרפובליקה האסלאמית ושל האומה כולה”. כך מסרו שני מקורות שנכחו בפגישה ושוחחו עם הניו יורק טיימס. לדבריהם, עראקצ’י הבהיר כי בשלב זה אין סיכוי למשא ומתן עם וושינגטון, והדגיש כי ההחלטות בנוגע לקשרים עם ארצות הברית אינן נתונות בידיו.
