60 אחוז מארגוני הסיוע הישראלים נפגעו בגיוס תרומות

60% מארגוני הסיוע והפיתוח הישראליים הפועלים בזירה הבינלאומית נפגעו ביכולתם לגייס תרומות מאז פרוץ המלחמה בעזה; כ-40% מדווחים על ירידה בהיקף שיתופי הפעולה הבינלאומיים; ויותר משליש נתקלו באיומים – ולעיתים גם במימוש בפועל – של הפסקת שיתופי פעולה. כך עולה מסקר חדש שערך סיד ישראל, ארגון הגג של קהילת ארגוני הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי בישראל.

הסקר, שנערך בקרב 20 ארגוני סיוע ופיתוח, חברות ונציגי תכניות אקדמיה הפועלים בארץ ובחו״ל, מתבסס על ניסיון ישיר של הארגונים בשטח ומשרטט תמונת מצב מדאיגה של האופן שבו המלחמה בעזה מחלחלת אל לב העשייה ההומניטרית והפיתוחית הישראלית בעולם. הממצאים מצביעים על פגיעה משמעותית ביכולת לפעול, לגייס משאבים ולתכנן פעילות ארוכת טווח – לצד לחץ פוליטי, גילויי אנטישמיות ותחושת בידוד גוברת בזירה הבינלאומית.

ממצאי הסקר מתפרסמים לקראת הכנס השנתי של סיד ישראל, שיתקיים ב-20 בינואר בתל אביב, ויוקדש לאתגרי קהילת הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי בישראל והצורך בחשיבה מחודשת על שיתופי פעולה, מקורות מימון ועתיד הפעילות הישראלית בזירה הגלובלית.

עם זאת, ממצאי הסקר מראים כי חרף הקשיים, מרבית הארגונים אינם קורסים או מפסיקים פעילות, אלא ממשיכים לפעול, להתאים את דפוסי עבודתם ולשמור על מחויבות לעשייה הומניטרית ופיתוחית – גם תחת תנאים קשים במיוחד.

מהממצאים עולה כי נפגעה יכולת הארגונים לפעול בחו"ל: כ-40% מהארגונים מדווחים על ירידה בהיקף שיתופי הפעולה הבינלאומיים, בעוד שכמעט מחצית מציינים שהמלחמה כבר משפיעה על אופי והיקף הקשרים עם שותפים מעבר לים.יותר משליש מהמשיבים דיווחו כי נתקלו באיומים - ולעיתים גם במימוש בפועל - של הפסקת שיתופי פעולה מצד גורמים בינלאומיים בעקבות המלחמה.

ההשפעה החריפה ביותר ניכרת בתחום המשאבים וגיוס התרומות: 60% מהארגונים מדווחים על פגיעה ביכולת גיוס התרומות או המשקיעים. כמחצית מהמשיבים ציינו ירידה בפועל בהיקף התרומות בשנה האחרונה, ובחלק מהמקרים ירידה חדה. יותר משליש מהארגונים מדווחים כי חידוש מענקים רב־שנתיים הפך לפחות בטוח, וכי היכולת לתכנן פרויקטים ארוכי טווח נפגעה באופן משמעותי.

פגיעה ביציבות הכלכלית של הארגונים אינה נותרת ברמה התקציבית בלבד, אלא משליכה על היקף הפעילות, רציפות הפרויקטים והיכולת לשמר צוותים מקצועיים בישראל ובחו״ל.

החשש מביקורת בינלאומית ומתגובות עוינות שינה דפוסי עבודה: כ-40% מהארגונים נאלצו לשנות את המסרים שבהם הם מציגים את פעילותם – בין אם באמצעות הדגשת האוניברסליות ההומניטרית ובין אם באמצעות טשטוש הזהות הישראלית. ארגונים דיווחו על הסתרת שיתופי פעולה, צמצום נראות ואף ביטול יוזמות משותפות, במיוחד עם שותפים במדינות שהיחסים עמן הידרדרו מאז תחילת המלחמה.

הסקר מצביע גם על אנטישמיות, לחץ פוליטי ופגיעה בתחושת הביטחון בקרב עובדי הארגונים: כ-60% מהארגונים דיווחו על חוויות של גילויים אנטי־ישראליים או אנטישמיים, אישית או בקרב קולגות.עובדים ומתנדבים מדווחים על ירידה בתחושת הביטחון האישי, על חשש לפעול בשטח, ובמקרים מסוימים גם על עזיבת עובדים ופיטורים.יותר מרבע מהמשיבים ציינו כי נשאלו או נדרשו להתייחס לעמדות פוליטיות ביחס למלחמה כחלק מעבודתם המקצועית.

לצד הקשיים, מראיונות עומק שנערכו עם נציגי הארגונים, עולות גם עדויות למאמץ עיקש להמשיך לפעול: ארגונים מדווחים על הסטת משאבים לפעילות בתוך ישראל, ועל גיוס מוגבר של תרומות מקומיות, ובמקרים מסוימים אף על הרחבת פעילות הומניטרית קיימת וקבלת הכרה בינלאומית למרות עבודה בתנאים של אי־ודאות, לחץ וביקורת. בכמה מהמקרים, הידע והניסיון שנצברו בעבודה במדינות מתפתחות הופעלו גם בישראל מאז 7 באוקטובר – בסיוע למפונים, לנפגעים ולמערכות אזרחיות – וממחישים כי מדובר ביכולת שפועלת גם כאן, לא רק מעבר לים.

אילת לוין־קארפ, מנכ״לית סיד ישראל: “המלחמה יצרה אתגרים עבור הארגונים והחברות הישראליות הפעילות בתחומי הפיתוח הבינלאומי אך היא גם חשפה קהילה מחויבת, מקצועית ובעלת יכולת הסתגלות גבוהה. דווקא עכשיו כשהביקורת על ישראל והבידוד הבינלאומי גוברים חשוב מאוד לחזק את העשייה החיובית של ישראל בעולם, ולהתעקש להיות חלק מפתרון הסוגיות הבוערות ביותר על סדר היום העולמי. זהו רגע שמחייב חיזוק שיתופי פעולה, חשיבה משותפת והכרה בחשיבות של העשייה ההומניטרית הישראלית בזירה הבינלאומית".