“אין כבר ממה לפחד”: הזעם גובר ברחובות איראן

10 ימים מאז פרוץ ההפגנות באיראן, סאג'ד וחמיד, שממשיכים לצאת לרחובות מדי ערב, סיפרו היום (שלישי) ל-N12 על הרגע שבו הפחד פינה מקום לייאוש ולזעם. בריאיון מיוחד, הם מתארים מצוקה כלכלית חונקת, אלימות מתמשכת מצד כוחות הביטחון ואובדן אמון במשטר.

סג'אד, תושב משהד שעובד בתחום הנדל”ן, הוא אחד מאלפי אזרחים שמצאו את עצמם חוזרים לרחוב בגל המחאה הנוכחי. "יוקר המחיה המשתולל והיעדר חופש אישי וחברתי הם עבורי בלתי נסבלים", הוא אמר. "החנק הזה שנצבר במשך שנים הפך לזעקה".

במשטר האיראני אומנם מנסים שוב ושוב לייחס את המחאה לגורמים זרים ובראשם ישראל וארה"ב כחלק מניסיון לערער את הלגיטימיות שלה. אך סג'אד רחוק מלהאמין לנרטיב הזה. "השלטון כל הזמן מטיח בנו את השקר שאנחנו סוכנים של ישראל ומקבלים מהם הוראות. האם ישראל אחראית ליוקר המחיה ולזינוק בדולר?", הוא תוהה.

"על כל התכנסות קטנה יורים לעברנו גז מדמיע וכדורי גומי כדי לפזר אותנו. רק לפני כמה לילות, כ-250 אנשי כוחות ביטחון תקפו אותנו באלות. הם היכו רבים ועצרו רבים אחרים. רק שלשום הם תקפו בית חולים, ירו וירו גז מדמיע כדי לקחת בכוח את הפצועים שהשתתפו במחאה".

חמיד, בן 27, תושב טהראן שעובד כשכיר בחברה פרטית, תיאר בריאיון ל-N12 את נקודת השבר שהובילה אותו להצטרף למחאה. "אחד הגורמים המרכזיים שדחפו אותי להפגין הוא היעדר חופש והמצב הכלכלי. המחאה עבורי התחילה ברגע שראיתי שילדיהם של בכירי הרפובליקה האיסלאמית חיים במדינות אחרות את החיים הטובים ביותר ונהנים מכספי העם האיראני".

"אנחנו נאבקים כבר שנים באנשי הדת. אין כבר ממה לפחד. בימי המחאה אני תמיד הולך לרחובות הומים כדי להשתתף בהפגנות, השלטון מטיל על המפגינים האשמות חסרות בסיס כדי להצדיק דיכוי. לפני כמה ימים עלי ח'אמנאי כינה את המפגינים 'פורעי חוק'. ההאשמות האלו תמיד הופנו כלפינו".

חמיד מתאר מציאות יום-יומית מורכבת, בצל חייו תחת משטר שרואה בהפגנות איום ממשי. "אם הם יוכלו - הם יהרגו אותנו בקלות", הוא אומר. "בשנת 2019 הם הרגו כמה אלפי אנשים. כעת בגלל לחץ בין-לאומי הם הורגים פחות. אבל הם תוקפים אותנו בירי ובגז מדמיע כשיש התקהלויות".