דיווח חי: היועמ"שית דורשת פיקוח על החינוך החרדי: כעת הדיון בבג"ץ

נציג הכנסת עו"ד פנחס גורט אמר שוועדת הכספים לא ידעה כאשר אישרה את העברת הכספים, כי חלק מן הכספים כבר הועברו ללא אישורה.

הוא הודיע בשם היועצת המשפטית לכנסת שהחל מעתה לא יאושרו לדיון העברות כספיות שכבר בוצעו, אך עם זאת לא דרש לבטל את ההחלטה "בגלל המשמעויות" (של אי תשלום ארנונה והסעות וכו', ראו מבזקים קודמים). לדבריו "אין ספק שנוצרו נסיבות מורכבות ולעמדתנו צריך לראות את הדברים במבט צופה פני עתיד".

השופטת וילנר: "איך היו משלמים להם אם לא הייתה נשארת רזרבה? אני לא מצליחה להבין את ההסתמכות הזו. את מדברת על ארנונה והיסעים שחייבים לשלם. מי היה משלם אם לא הייתה רזרבה. זה מעל מיליארד ש"ח מרזרבה שיכולתם לא לקבל אותה. אני לא מצליחה להבין את כל ההליך הזה.

גרוסקופף: אם גוף פרטי לא מקבל בסוף תקציב מהמדינה אז הוא לא משלם את ההתחייבויות שלו? המדינה לוקחת עליה את החובות שלו? זה לא עובד ככה.

נציגת היועמשית: זו תהיה הבעיה של הרשתות

וילנר: אז למה היום זה לא הבעיה של הרשתות?

נציגת היועמשית: כי הכסף הזה מוחזק אצל המדינה אז יש לה אחריות לשחרר את הכסף הזה

השופט גרוסקופף: הכספים שעדיין מעוכבים כרגע בצו הביניים הם לא לרכיבי שכר, הם תוספות. למה לגביהם לא להחיל את ההקפאה?

נציגת היועמ"שית: "אלה לא תוספות. אופק חדש וגפן שזה תוספות תקציביות מעל ל-100% זאת קומה נפרדת, ולכן אמרנו שכל עוד לא עומדים בקומה הראשונה ואין פיקוח - אי אפשר לבחון את הקומה הנוספת.

לגבי אותם 98 מיליון - התוספת שאושרה בוועדת הכספים עומדת על 82 מיליון שקלים - זה לא תוספת אלא מדובר על השלמה לתקנות התפעוליות. זה אומר כסף עבור תשלומי חשמל, מים ארנונה, עובדי מינהלה, מזכירות שרתים הסעות וכו'. צריך לשחרר אותם למוסדות. הרשתות חייבות כסף לחברות הסעות למשל והוא לא עובר".

נציגת היועמ"שית: "ברור שיש פערים ונתונים שחסרים, והם לא מאפשרים לנו להציג מידע מפורט ומלא לגבי היקף לימודי הליבה ברשתות. 

אין היום תכנית פיקוח שמאפשרת לוודא עמידה בהוראות הדין. יש מהלכים שטייבו את סוגיית הפיקוח. עדיין אין תכנית פיקוח כנדרש.

ככלל מוסדות המוכשר מקבלות 75% אבל הרשתות הללו מקבלות 100% ככלל ילדי ישראל. זה מחייב גם לימודי ליבה מלאים.

היום יש חוזר מנכ"ל נפרד שמפחית מהדרישות כלפי הרשתות ביחס לחינוך הרשמי".

השופטת וילנר: "יש פה דיון דמה, על העברות תקציביות שכבר בוצעו. יש מושג של אשרור החלטה בדיעבד, אבל אין דבר כזה שהגוף שמאשרר לא יודע שהוא עכשיו מאשרר החלטה שכבר בוצעה. ומה שקרה בוועדת הכספים שחברי הוועדה לא ידעו שהדיון הוא דמה, הוא משחק - ואישרו או התנגדו להחלטה שכבר בוצעה. 

השופטת שטייניץ: אם הוועדה לא הייתה מאשרת?

נציגת היועמ"שית: היו צריכים למצוא מקור תקציבי 

השופט גרוסקופף: יש אישור או חוות דעת על הפרקטיקה הזו?

נציגת היועמ"שית: הבעייתיות ברורה אבל מנגד יש את הבעיה של הלנת השכר

וילנר: איך יתכן שבונים תשלום משכורות על רזרבות תקציביות שאולי יהיו ואולי לא?

השופטת יעל וילנר: "הופתענו אתמול בערב. מתברר שכספים הועברו לפני החלטת ועדת הכספים, מכוח איזו סמכות?"

עו"ד נטע אורן, נציגת היועמ"שית: "רק רכיב השכר"

נציגת היועמ"שית: "יש כאן מתח בין חוקי התקציב והצורך לקבל את אישור ועדת הכספים לבין חוקי הגנת שכר. יש פרקטיקה כזאת. היא לא רצויה"

וילנר: "היא לא רצויה? היא לא חוקית"

נציגת היועמ"שית: "גם הלנת שכר היא לא חוקית ונוצרת סתירה"

נציג עמותת חדו"ש, עו"ד יפעת סולל: "יש מוסדות שהצטרפו באופן פיקטיבי לרשתות שמקבלות מימון למרות שהם לא מלמדים והם מקבלים כסף ציבורי בדרך של הונאה. אם אנחנו לא יודעים כמה כסף צריך להעביר להם אז לא קודם כל מעבירים כסף לגופים פרטיים ואז בודקים כמה לקזז".

נציג לפיד: "למדנו אתמול מתגובת היועמ"שית שמיד אחרי שהוגשה העתירה הועבר חלק גדול מהכסף. המדינה אצה רצה להעביר את הכנסת, זו התנהלות חמורה. לא יכול להיות שאנשים פונים למשרדי הממשלה לפני העתירה כמצוות בית המשפט ואז באה המדינה ומעבירה את הכסף מהר לפני שיוצא צו הקפאה. זה חוסר תום לב. לכן יש לדחות את הטענה למעשה עשוי בעניין הזה".

נציג לפיד: "היועצת המשפטית לממשלה אומרת בואו נעביר עכשיו ונקזז בעתיד. אבל אנחנו לא בעולם תיאורטי. לא נעשו קיזוזים, אנחנו לא מכירים שום קיזוז שנעשה. חברי הכנסת בוועדת הכספים ביקשו נתונים ולא קיבלו. במבחן המציאות זה גם לא קיים. כסף שיוצא לא חוזר".

השופטת וילנר כעסה על נציג הכנסת שטרם הוגש לשופטים פרוטוקול הדיון בוועדת הכספים.

נציג הכנסת עו"ד פנחס גורט | דוברות הרשות השופטת

נציג הכנסת עו"ד פנחס גורטצילום: דוברות הרשות השופטת

עו"ד גזית, נציגו של לפיד (שנמצא באולם): "יש לנו נתונים שמלמדים שיש מוסדות שלא עומדים בתנאי הליבה. אנחנו לא מבקשים לדון באיך צריך לפקח, כי על זה יש עתירות אחרות - אלא מסתכלים על המצב הקיים. אנחנו אומרים שלא ניתן להתעלם מזה ולהמשיך להעביר תקציבים במודע".

היועצת המשפטית לממשלה בהודעה זמן קצר לפני הדיון בבג"ץ: "מצב שבו המדינה ממשיכה לתקצב מוסדות שאינם עומדים בהוראות הדין (לימודי ליבה) אינו יכול להימשך. נדרש לגבש ולהפעיל תכנית פיקוח ואכיפה אפקטיבית בהקדם. עמידה בחובת לימודי הליבה, הכשרת מורים, מדידה ודיווח - מהווים תנאי סף להמשך התקצוב". 

עם זאת, אתמול הודיעה היועמ"שית שהיא מתנגדת להקפאת התקציבים בצו ביניים.