השופטים מתחו ביקורת חריפה על העברת הכספים: "זה דיון דמה"
בג"ץ דן בהעברת כמיליארד שקל לחינוך החרדי, לאחר שהתברר שמאות מיליונים הועברו עוד לפני אישור ועדת הכספים. השופטת וילנר קבעה כי מדובר ב“דיון דמה”, גרוסקופף תהה אם המדינה אמורה לכסות חובות של גופים פרטיים, ולפיד טען: “כנסת ישראל גנבה כסף מהציבור”
אולם בבית המשפט העליון צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בג"ץ קיים היום (חמישי) דיון בעתירות נגד החלטת ועדת הכספים של הכנסת להעביר כמיליארד שקלים מתקציב הרזרבות של משרדי הממשלה למוסדות החינוך החרדים. העתירות הוגשו בידי חברי הכנסת מסיעת יש עתיד, וכן בידי ח"כ נעמה לזימי ועמותת חדו"ש, ונדונו במאוחד.
הדיון התקיים בפני הרכב השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ו־גילה כנפי-שטייניץ, והועבר בשידור חי. בתום הדיון הודיעו השופטים כי החלטה תינתן בהמשך.
במהלך הדיון התברר, על סמך תשובת המדינה לבג"ץ, כי מאות מיליוני שקלים מתוך הסכום הכולל הועברו לחינוך החרדי עוד לפני שהתקיים הדיון בוועדת הכספים וללא אישור מראש של הוועדה. השופטת וילנר אמרה כי מדובר ב"החלטת דמה" והוסיפה: “הכול היה הצגה. העברת התקציב התקבלה לכאורה בחוסר סמכות”.
וילנר הקשתה פעם אחר פעם על נציגת המדינה, עו"ד נטע אורן, ושאלה מכוח איזו סמכות הועברו כספים לפני אישור ועדת הכספים. “איך ייתכן שבונים תשלום משכורות על רזרבות תקציביות שאולי יהיו ואולי לא?”, תהתה, והוסיפה כי אינה מבינה את ההסתמכות על רזרבות בהיקף של מעל מיליארד שקלים. השופט גרוסקופף הצטרף לביקורת ושאל האם המדינה אמורה לשאת בהתחייבויות של גופים פרטיים, והבהיר: “זה לא עובד ככה”.
נציגת היועצת המשפטית לממשלה, טענה כי מדובר בפרקטיקה שנועדה למנוע הלנת שכר, אך הודתה כי היא “לא רצויה”. לדבריה, נוצר מתח בין חוקי התקציב לחוקי הגנת השכר. השופטים הבהירו כי מבחינתם מדובר בקושי משפטי חמור.
נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, עו"ד פנחס גורט, אמר כי ועדת הכספים לא ידעה בעת אישור ההחלטה שחלק מהכספים כבר הועברו בפועל. לדבריו, הדבר נתפס בחומרה, והציפייה הייתה שהאוצר יפנה לוועדה מראש – חודשים קודם לכן – ולא בדיעבד. הוא הודיע כי להבא לא יאושרו לדיון העברות תקציביות שכבר בוצעו.
מחוץ לאולם בית המשפט טען ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, כי מדובר בהעברת כספים למוסדות שאינם עומדים בחוק: “אם מישהו גונב לך כסף – אתה בא לבית המשפט. כנסת ישראל באישון לילה גנבה מיליארד ותשעים מיליון שקל מאזרחי ישראל”. נציגיו טענו כי המדינה פעלה בחוסר תום לב כשמיהרה להעביר כספים מיד לאחר הגשת העתירה, וכי לא ניתן להסתמך על הבטחות לקיזוז עתידי: “כסף שיוצא – לא חוזר”.
עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית של עמותת חדו"ש, טענה כי בוועדת הכספים אושרה תוספת תקציב של 42% למעיין החינוך התורני ושל 26% לחינוך העצמאי, וכי חלק גדול מהכספים הועבר עוד לפני הדיון. עוד טענה כי אושרה לרשתות החינוך תוספת של 6% מעבר לתקצוב המלא עבור פעילות המטה – בניגוד לשיטת התקצוב של רשתות חינוך אחרות.
ח"כ נעמה לזימי מסרה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד משרדי החינוך והאוצר. לדבריה, עקיפת ועדת הכספים והעברת מאות מיליוני שקלים ללא כיסוי חוקי מהווה פגיעה חמורה בחוק יסוד משק המדינה ומעלה חשד לעבירות פליליות בדרגים הגבוהים ביותר. בהודעה נוספת אמרה: “לראשונה המדינה הודתה בבית המשפט שכך הדבר – זה צריך להרעיד את כל אמות הסיפים”.
מן העבר השני, נציג רשת מעיין החינוך התורני טען כי בשנים תשפ"ד ותשפ"ה בוצעו קיזוזים, וכי קיימת “מהפכה אמיתית” בלימודי הליבה, כולל בתלמודי התורה, למעט מקרים בודדים. לדבריו, משרד האוצר מפחית תקנים ממוסדות שאינם עומדים בדרישות.
נציג רשת החינוך העצמאי, עו"ד יאיר עשהאל, טען כי מצב לימודי הליבה ברשת “טוב מאוד”, וציין כי הסוגיה נבחנת בעתירות אחרות. נציג מעיין החינוך התורני טען כי החוסרים נובעים מתקצוב חסר מלכתחילה של האוצר, והסביר כי ב־2025 הוקצו 750 מיליון שקל אף שהצרכים עמדו על 850 מיליון. לדבריו, ללא השלמות תקציביות לא ניתן יהיה לשלם לספקים ולתחזק את הרשת.
במהלך הדיון עלה גם נושא הכספים שנותרו מוקפאים בצו הביניים. נציגת הפרקליטות ביקשה לשחררם כדי למנוע חובות לספקים, אך השופטים הקשו מדוע המדינה נדרשת לעשות זאת אם מדובר בגופים פרטיים.
בתום הדיון הודיע נציג הכנסת כי הוועדה “תשקול את ההשלכות” של ההחלטה, וציין כי אם מדובר בפרקטיקה מקובלת – יהיו לכך השלכות רחבות. בשעה 11:58 הסתיים הדיון, ובית המשפט הודיע כי החלטה תינתן בהמשך.
