סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא מוקדם

ועדת השחרורים קיבלה היום (חמישי) את הבקשה לשחרור מוקדם של פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים מ"ישראל ביתנו", לאחר שהמדינה הסכימה לבקשה. ההחלטה התקבלה בעקבות בקשת חנינה שהגישה קירשנבאום, שבמסגרתה אפשר נשיא המדינה את קיצור עונשה – בכפוף לאישור ועדת השחרורים.

קירשנבאום החלה לרצות את עונשה בדצמבר 2021. היא ריצתה כמעט ארבע שנים מתוך 7.5 שנות מאסר שנגזרו עליה, עונש שהיה צפוי להסתיים ביוני 2029. גם ללא החלטת הנשיא, הייתה צפויה לעלות לוועדת שחרורים במאי 2026 במסגרת ניכוי שליש מנהלי, כך שמשמעות ההחלטה שניתנה היום היא קיצור של כחצי שנת מאסר.

בהחלטתה המפורטת קבעה הוועדה כי קירשנבאום הורשעה בשנת 2021 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בצבר של תשעה אישומים, שעניינם עבירות חמורות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה לצורך התחמקות מתשלומי מס. העבירות בוצעו לאורך כשש שנים, במהלך כהונתה בתפקידים ציבוריים שונים, באופן שיטתי ומתוחכם, בהיקף כספי של כ־2 מיליון שקלים.

תחילה נגזרו עליה עשר שנות מאסר וקנס של 900 אלף שקלים. בית המשפט העליון קיבל בשנת 2022 את ערעורה, קבע כי מדובר בפרשת שוחד מן החמורות שארעו במדינה, אך הפחית את העונש ל־7.5 שנות מאסר וקנס של 500 אלף שקלים, בין היתר בשל גילה ותנאי הכליאה. בשנת 2024 נעתר נשיא המדינה לבקשת חנינה והעמיד את עונשה על 6 שנים, 9 חודשים ו־22 ימים. "קירשנבאום שילמה מחצית מהקנס, ואת המחצית השנייה ריצתה במאסר".

בדיון היום הופיעו באי כוח הצדדים עם הסכמה לשחרור מוקדם. נציגת היועץ המשפטי לממשלה פירטה את נתוניה החיוביים של האסירה: מאסר ראשון, תפקוד תקין בכלא, היעדר עבירות משמעת, שילוב בסבב חופשות ויציאה ל־27 חופשות ללא חריגות. עוד צוין כי קירשנבאום השתלבה בהליכים שיקומיים משמעותיים, הן קבוצתיים והן פרטניים, וכיום היא שוהה באגף שיקום פרטני ומתפקדת לשביעות רצון מלאה.

לפי דוחות רשויות הרווחה, בראשית מאסרה התקשתה קירשנבאום להבין את היקף חומרת מעשיה, אך בהמשך הביעה הבנה למניעים הרגשיים שעמדו בבסיס העבירות, להפרת האמון הציבורי ולניצול עמדת הכוח. הוועדה התרשמה מחרטה מלאה, שנחוותה ככנה.

תוכנית השיקום שנקבעה כוללת שילוב במרכז יום והוסטל לנשים "פעימות", המשך טיפול פרטני, השתתפות בקבוצה ייעודית לעברייני מרמה וביצוע משימות התנדבות. הוועדה ציינה גם את הנסיבות האישיות והמשפחתיות שפורטו במסמכים הרפואיים.

בהחלטתה קבעה הוועדה כי על אף חומרת העבירות והפגיעה באמון הציבור, מדובר במקרה שבו האסירה עברה שינוי תודעתי עמוק ודרך שיקומית משמעותית, המצדיקה את אימוץ עמדת הצדדים ואישור השחרור המוקדם.

השחרור הותנה בשורת תנאים, ובהם התייצבות במשטרה אחת לשבועיים, עמידה מלאה בתוכנית השיקום עד דצמבר 2028, שהייה במרכז "פעימות", מעצר בית לילי בין השעות 22:00 ל־06:00, צו עיכוב יציאה מהארץ וקביעת מועד ביקורת ל־5 במאי 2026. קירשנבאום הוזהרה כי הפרת תנאים עלולה להביא להפקעת השחרור המוקדם.