"חייבו אותי להתאסלם": עדות השבי המצמררת של אלקנה בוחבוט

במשך חודשים ארוכים שורד השבי אלקנה בוחבוט נצר בלבו את הסיפור הזה, אך כעת, בריאיון חשוף ומצמרר להלל ביטון רוזן בחדשות 14, הוא מבקש להוציא את האמת לאור.

בוחבוט מתאר כיצד בחודש וחצי האחרונים לשהותו בשבי, כאשר המגעים לעסקה נקלעו למבוי סתום, השתנה יחסם של שוביו לרעה והפך לאכזרי במיוחד.

"כשהם הבינו שהעסקה לא תקרה והמצב נהיה גרוע, הם באו אליי ואמרו לי שאני חייב להתאסלם", סיפר אלקנה. "שאלתי אותם למה, והם הסבירו שלפי האמונה שלהם אסור להם להרוג מוסלמי, אבל אם אתה לא מוסלמי אז מותר להם להרוג אותך".

ניסיונותיו של אלקנה להתעלם מהדרישה נענו במסכת התעללויות קשה שכללה מניעת צרכים בסיסיים. "הפסיקו לתת לי אוכל וכל דבר שביקשתי," הוא משחזר. 

הוא הוסיף כי גם במצבים בריאותיים מורכבים נתקל באטימות מוחלטת: "הייתי חולה, והם לא הביאו לי תרופות. כלום". הלחץ הפיזי לווה בטרור פסיכולוגי מתמשך, כאשר לדבריו השובים "הסתכלו עליי בעין לא טובה והביאו אותי לקצה".

אלקנה הבין כי הישרדותו מוטלת על הכף וקיבל החלטה. "אמרתי להם שאין בעיה, אני אעשה מה שהם מבקשים. הם לקחו אותי, עשו טקס, אמרו לי להגיד משפט בערבית - ואז הפכתי לחלק מהקהילה המוסלמית בעיניהם".

מבחינתו, לא היה מדובר בשינוי אמוני אלא בטקטיקה צבאית לכל דבר. "בתחבולות תעשה לך מלחמה", הוא מסביר. "אני אעשה הכל כדי לחזור לבן שלי. את האמונה שלנו אי אפשר לקחת, אבל אנחנו נעשה הכל כדי לצאת ולעשות להם אצבע בעין".

כיום, כשהוא חופשי ומוקף במשפחתו, הוא מגדיר מחדש את משמעות הניצחון עבורו. עבור אלקנה, ה"אצבע בעין" לשוביו אינה פעולה צבאית, אלא עצם השיבה אל החיים שביקשו לגזול ממנו. "האצבע בעין שלי היא שאני יושב עכשיו עם אשתי והבן שלי. חזרתי לחיים", חתם בוחבוט.