אחרי סומלילנד: השבט הסוני שמחפש שותפות עם ישראל

בפברואר אשתקד עלה שמו של שבט אל עפאר הסוני לכותרות בעקבות עדות של אזרח אריתריאי בן השבט שתיארה גיוס פעילים מקרן אפריקה לשורות החותים והקמת תאי טרור במרחב הים האדום. 

בעדות הוצגה גם הבטחה איראנית לסיוע לשבט אך בתוך הקהילה גוברת ההבנה כי מעורבות כזו טומנת בחובה סיכון כבד לנוכח התרחבות הציר השיעי והפגיעה ביציבות האזורית. 

בynet דווח כי על הרקע הזה מתגבשת בקרב גורמים בשבט תפיסה שלפיה חיפוש פתרונות חייב לכלול גם שחקנים חיצוניים בעלי אינטרס ביטחוני מובהק ובראשם ישראל.

בשלהי דצמבר נערכה באתיופיה ועידה עממית של בני אל עפאר מאריתריאה ביוזמה שמטרתה איחוד מאבקם נגד המשטר השולט במדינה. בוועידה השתתפו גורמים פוליטיים מנהיגים דתיים נציגי נוער ונשים וכן משלחות מהקהילות בגיבוטי ובאתיופיה. הדיונים התמקדו בטענות לפגיעה שיטתית בבני השבט הכוללת מעצרים שרירותיים עקירה בכפייה ביזת משאבים והגבלות על דיג לצד הצורך לחזק את החיבור בין הקהילות במדינות השכנות ולהעניק מקלט לנמלטים מהדיכוי.

המיקום הגיאוגרפי של בני השבט מעניק לסוגיה ממד אסטרטגי מובהק. אזורי המחיה לאורך חופי הים האדום סמוכים למצר באב אל מנדב ולתימן שבה פועלים החותים והם מושפעים ישירות מהשלכות הסגירות הימיות והמתיחות האזורית. לכך מצטרפת המתיחות בין אריתריאה לאתיופיה והשאיפה האתיופית לגישה לים מה שמעצים את רגישות המרחב כולו.

גורם מבני השבט מדגיש כי המשבר איננו רק הומניטרי אלא נוגע לביטחון אזורי ובינלאומי. לדבריו איראן מהווה אויב משותף והדיכוי בדנקליה יוצר כר נוח לחדירת שליחים חיצוניים. בהקשר זה הוא מצביע על ישראל כמדינה בעלת ניסיון בהגנת נתיבי ים והבנה עמוקה של הגיאופוליטיקה המקומית שלה גם אינטרס וגם יכולת מוסדית לפעול. 

התפיסה הזו מבקשת למסגר את מצוקת אל עפאר כחלק מדאגה משותפת לביטחון הים האדום ולא כעניין פנימי בלבד ובכך לפתוח פתח למעורבות בינלאומית נחושה יותר שבה לישראל תפקיד משמעותי.