בן גביר לבג״ץ: ״הרשעה אין, כתב אישום אין - אז למה להדיח?״

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיש לבית המשפט העליון את תשובתו המפורטת לעתירות המבקשות את הדחתו מתפקידו. העתירות "זכו" לתמיכת היועצת המשפטית לממשלה. בן גביר מיוצג בהליך באמצעות עורך הדין דוד פטר. ביום חמישי הקרוב צפוי בג״ץ לדון בעתירות.

בתשובתו תוקף בן גביר את עצם מעורבותה של היועצת המשפטית לממשלה בהליך, וטוען לניגוד עניינים חמור. לדבריו, מאז הקמת הממשלה הוא קרא בפומבי לפיטוריה, וקורא לכך באופן מתמשך עד היום. בנוסף, לטענתו, לא ייתכן שמי שעלולה להיחקר תביע עמדה משפטית בשאלת כהונתו של השר הממונה על משטרת ישראל – אותו שר שקרא לפיטוריה מיום כהונתו הראשון.

בן גביר מדגיש כי אין כל בסיס משפטי לעתירות, וטוען כי אין בעניינו הרשעה, כתב אישום, הודעה על כתב אישום, חקירה, בדיקה או דו״ח ציבורי כלשהו. לשיטתו, בהיעדר כל אלו – עצם הגשת העתירות חסרת יסוד.

עוד נטען כי הסיבה האמיתית לדרישת הדחתו אינה משפטית אלא מדינית: לטענת בן גביר, היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להדיחו משום שהוא מקדם מדיניות שאינה לרוחה, לאחר שלא הצליחה למנוע אותה באמצעים אחרים. הוא מוסיף כי אילו הייתה עילה לחקירה פלילית נגדו, היא הייתה נפתחת באופן מיידי, וכי העובדה שלא נפתחה ולו בדיקה אחת מעידה שהוא פועל במסגרת הדין בלבד.

בן גביר מתייחס בהרחבה לפעילותו בהר הבית, וטוען כי ראש הממשלה עצמו הבהיר בישיבת ממשלה כי כל פעולותיו של השר במקום נעשו בידיעתו ובתיאום עמו. לפי הדברים שהובאו בתשובה, ראש הממשלה אמר כי אין שינוי בסטטוס קוו, וכי השינויים שביצע בן גביר אינם משנים אותו ונעשו בתיאום מלא.

לטענת בן גביר, היועצת המשפטית לממשלה לא טרחה לברר את הסוגיה לעומק מולו או מול ראש הממשלה, אך הפעילה גורמי ביטחון חשאיים – מהלך שלדבריו הוכחש תחילה על ידי רונן בר בממשלה, עד שהתברר שמסמך ההנחיה דלף לתקשורת. עוד נטען כי היועצת המשפטית התעלמה מכך שבשלוש השנים האחרונות התקיימו פגישות תכופות וארוכות בין השר לראש הממשלה, שבהן נדון גם נושא הר הבית תוך תיאום מלא.

בן גביר טוען כי מדיניותו, יחד עם מדיניות הממשלה בראשות ראש הממשלה, הובילה לחיזוק ההגנה על זכויות היהודים העולים להר הבית – וזאת מבלי שהביאה ל״הבערה של המזרח התיכון״, בניגוד לאזהרות שנשמעו.

בהמשך מותח השר ביקורת חריפה על עצם הדרישה להדחתו באמצעות צו שיפוטי, וטוען כי אין לכך תקדים בדמוקרטיות מערביות. לדבריו, העתירות פוגעות בזכויותיהם הפוליטיות של למעלה מחצי מיליון מצביעיו, של יותר משני מיליון מצביעי הקואליציה ושל מיליונים נוספים המאמינים בזכויות פוליטיות ובשלטון החוק – גם אם אינם תומכים בקואליציה.

בחלק האחרון של התשובה מתייחס בן גביר לפרשת רפ״ק רינת סבן. לטענתו, הופעלו כלפיו איומים חמורים לקדם קצינה מסוימת ללא הליך תקין, איומים שלדבריו הועלו הן בכתב והן בעל פה על ידי משנים ליועצת המשפטית לממשלה. בן גביר טוען כי הועבר אליו מסר שלפיו אם לא יקדם מינוי ללא הליך תקין – ייעשה ניסיון לסכל את כהונתו. לדבריו, סמכות המינויים היא ליבת סמכותו המיניסטריאלית, וניסיון לאיים עליו בעניין זה לא יצלח.

ביום חמישי הקרוב, כאמור, צפוי בג״ץ לדון בעתירות על רקע התשובה הרחבה והחריפה שהגיש השר לביטחון לאומי.