מפלס הכנרת בהשוואה היסטורית: בין שנות שפע לתקופות שפל
על רקע נתוני רשות המים, בחינה היסטורית של מפלס הכנרת מראה היכן מצבו הנוכחי ממוקם בין שנות שפע גשומות לתקופות בצורת ומשבר מים ממושך
על פי נתוני רשות המים שפורסמו הבוקר (רביעי), מפלס הכנרת עומד כעת על רום של 213.30 מטר מתחת לפני הים. ביממה האחרונה נרשמה עלייה של 1 סנטימטר, והאגם נמצא במרחק של 4.50 מטר מהקו האדום העליון. ספיקת הירדן, אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על מצב האגם, נמדדת ב 25 מטר מעוקב לשנייה.
כדי להבין את הנתון הזה, חשוב לעצור ולהסביר מהו רום. רום הוא הגובה של פני המים ביחס לפני הים התיכון, המשמש נקודת האפס למדידות בישראל. מכיוון שהכנרת נמצאת נמוך מגובה פני הים, כל הערכים שלה מוצגים כמספרים שמתארים כמה מטרים היא נמצאת מתחת לפני הים. ככל שהמספר קטן יותר, כך מפלס הכנרת גבוה יותר, וככל שהמספר גדול יותר, כך המפלס נמוך יותר. לכן רום של 208 מטר מתחת לפני הים משקף כנרת גבוהה משמעותית לעומת רום של 214 מטר מתחת לפני הים, גם אם המספר עצמו נראה נמוך יותר.

כדי להבין את משמעות המצב הנוכחי, יש להציב אותו בתוך הרצף ההיסטורי של מדידות הכנרת. מדידות מסודרות ורציפות מתבצעות מאז שנת 1926, והן מצביעות על תנודות חדות לאורך השנים, בהתאם למערכת הגשמים בצפון, לזרימות הירדן והנחלים, ולשינויים בצריכת המים במשק הישראלי.
השנים הטובות ביותר מבחינת מפלס הכנרת נרשמו במחצית השנייה של המאה העשרים. השיא ההיסטורי נמדד בינואר 1969, כאשר המפלס הגיע לרום של כ- 208.20 מטר מתחת לפני הים, רמה גבוהה במיוחד שהתקרבה מאוד לקו האדום העליון. תקופה זו התאפיינה בשנים גשומות ובזרימות חזקות מהירדן ומנחלי אגן הכנרת.

מנגד, השנים הקשות ביותר נרשמו בתחילת שנות האלפיים. בנובמבר 2001 נמדד השפל ההיסטורי המודרני, עם רום של 214.87 מטר מתחת לפני הים. רמה זו סימנה משבר מים חמור, ונחשבה מסוכנת מבחינה אקולוגית בשל הפגיעה האפשרית באיכות המים ובמערכת האקולוגית של האגם.
במבט רחב, המפלס הממוצע של הכנרת לאורך עשרות השנים האחרונות נע לרוב בטווח שבין 209 ל- 212 מטר מתחת לפני הים, עם חריגות כלפי מעלה בשנים גשומות במיוחד וכלפי מטה בתקופות בצורת ממושכות. בעשור האחרון נרשמו תנודות חדות, בין חורפים שחונים לבין תקופות של התאוששות זמנית, בין היתר בעקבות צמצום השאיבה מהכנרת והרחבת השימוש במתקני התפלה.
הרום הנוכחי של 213.30 מטר מתחת לפני הים מציב את הכנרת במצב ביניים. המפלס נמוך משמעותית מהשנים הטובות ביותר שנרשמו בעבר, אך עדיין גבוה מהשפל הקיצוני של שנת 2001.
לסיכום: העלייה היומית שנמדדה והזרימה בירדן מעידות על מגמה חיובית נקודתית, אך המרחק מהקו האדום העליון עדיין גדול ותלוי בהתפתחות עונת הגשמים ובמאזן המים הכולל של האגן.
