עוד מכשול לחוק הגיוס: הסתייגות חריפה של הייעוץ המשפטי

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט המשיכה היום (חמישי) את רצף הדיונים בהצעת חוק הגיוס, והפעם התמקדה בסעיפים העוסקים בהקמת הוועדה המייעצת ובסמכויותיה. במהלך הדיון הציג הייעוץ המשפטי לוועדה עמדה נחרצת ולפיה הענקת סמכות לוועדה המייעצת להפחית את יעד הגיוס בשנה מסוימת עלולה להוות "פגם שורשי" בהסדר המוצע.

לפי הייעוץ המשפטי, האפשרות שהוועדה תקבע כי צה"ל לא עמד בחובתו להקים מסלולי שירות מותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, ובהתאם לכך תפחית את יעד הגיוס, מרוקנת מתוכן את תכלית החוק. תכלית זו, כך הודגש, נועדה לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר.

נציגי הייעוץ המשפטי הזכירו את פסיקת בג"ץ בעתירות "התנועה לאיכות השלטון", שם נקבע כי אחד הכשלים המרכזיים בהסדרי גיוס קודמים היה התלות הכמעט מוחלטת ברצונו של שר הביטחון. בית המשפט קבע אז כי מצב כזה עלול להוביל לאיון חובת הגיוס ולהעברת השליטה ביישום החוק לדרג המבצעי, חשש שלדברי הייעוץ מתעורר מחדש גם בהסדר הנוכחי.

על פי הצעת החוק, הוועדה המייעצת אמורה לשמש גוף מבקר ומפקח שתפקידו לוודא את מוכנות צה"ל לקליטת חרדים ולזהות חסמים ביישום החוק. היא תהיה מוסמכת לבדוק ולאמת את נתוני הגיוס, נוכח ההשלכות המשמעותיות של עמידה או אי עמידה ביעדים, בהן קיצוץ תקציבי הישיבות ושלילת הטבות אישיות.

עם זאת, סעיף 26כו1 קובע כי הוועדה תוכל, באישור ועדת החוץ והביטחון, להפחית את הרף המינימלי לגיוס אם תמצא שצה"ל לא עמד בחובותיו. בייעוץ המשפטי מתריעים כי סמכות זו מבטלת בפועל את קביעת המחוקק בחקיקה ראשית, ואף משתקת את מנגנוני האכיפה שנקבעו בחוק.

לדברי הייעוץ, מתן אפשרות לשנות בדיעבד את היעדים שנקבעו בחוק עלול להפוך את ההסדר לחסר תוקף מעשי, ואף לייצר "מצג מלאכותי של עמידה ביעדים", שיאפשר הארכת החוק פעם אחר פעם, בניגוד לרוח הפסיקה והחקיקה.

בנוסף, באשר להרכב הוועדה המייעצת, המליץ הייעוץ המשפטי שלא לכלול דיין בדימוס מבית הדין הרבני הגדול, והציע במקום זאת למנות קצין בכיר נוסף, בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי, בעל רקע מתאים ואורח חיים חרדי.

הדיונים בהצעת חוק הגיוס צפויים להימשך בימים הקרובים, כשברקע המחלוקת העמוקה סביב מנגנוני האכיפה, סמכויות הוועדה והיכולת המעשית של החוק להשיג את יעדיו.