בוטל כתב אישום על הטרדת ניר חפץ בגלל "אכיפה בררנית"
בית המשפט ביטל כתב אישום בגין הטרדת עד נגד אדם שצייץ נגד ניר חפץ, וקבע כי האכיפה הייתה אנקדוטלית, לא שוויונית וחרגה ממדיניות שלפיה מוגשים אישומים רק בעקבות תלונת העד
ניר חפץ בבית המשפט צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
בית המשפט ביטל את כתב האישום נגד אדם שהואשם בהטרדת העד ניר חפץ בשורת ציוצים ברשת טוויטר.
ת המשפט, שתיאר את פרסומיו של הנאשם כמכוערים ומגוּנים, קבע שהאכיפה נגד הנאשם התבססה על מקריות והייתה אנקדוטלית, לא שוויונית ולא מבוססת על פרמטרים קבועים מראש, וחרגה ממדיניות האכיפה של העבירה של הטרדת עד, שבמסגרתה הוגשו כתבי אישום רק בתיקים שנפתחו על בסיס תלונה של העד המוטרד.
על רקע משפטו של ראש הממשלה נתניהו, במסגרת חיפוש יזום בטוויטר אחר "מטרות מודיעיניות מבצעיות" כחלק מפעולה להבטחת שלומו של העד ניר חפץ, אותרו ציוציו של הנאשם, אדם כבן 70, אשר פרסם מספר ציוצים עם תמונתו של העד חפץ בליווי כיתוב פוגעני כגון: "הטינופת שבגד", "שתמות", "קאפות כמו בגרמניה". לנאשם היו 15 עוקבים בטוויטר, והוא לא תייג בפרסומיו את חפץ. הנאשם לא שלח הודעה כלשהי לחפץ ולא יצר קשר איתו בכל אמצעי אחר. חפץ עצמו לא נחשף כלל לציוציו של הנאשם, והם נודעו לו מהמשטרה.
ההגנה טענה כי יש לבטל את כתב האישום בשל אכיפה בררנית. זאת, כיוון שהמדינה אוכפת את העבירה של הטרדת עֵד רק במקרים שבהם העדים שנגדם כוונו הפרסומים התלוננו עליהם מיזמתם במשטרה, וכיוון שאיש מהמפרסמים הרבים האחרים נגד חפץ לא הועמד לדין.
התובע אישר כי אינו מכיר מקרה נוסף שבו הוגש כתב אישום בעבירה של הטרדת עד בתיק שלא נפתח בעקבות הגשת תלונה על ידי העד המוטרד. כמו כן מסר התובע כי אין לרשויות האכיפה מדיניות העמדה לדין בעניין עבירה זו. עם זאת, התובע טען שבמקרה זה נחצה רף האכיפה בשל ריבוי הפרסומים ותוכנם החמור.
בית המשפט פסק שהאכיפה נגד הנאשם התבססה על חיפוש שנערך ברשת על ידי המשטרה במטרה לחשוף איומים כלפי חפץ ועל סיווג לא נכון של פרסומיו של הנאשם כאיומים. החיפוש העלה מאות פרסומים פוגעניים אחרים כלפי חפץ, שיתכן שרבים מהם היוו "הטרדת עד" מובהקת או חמורה מפרסומיו של הנאשם, אך איש מן המפרסמים הרבים הנוספים לא הועמד לדין.
העמדת הנאשם לדין גם לא הייתה תוצאה של החלטה מודעת לשנות את המדיניות שלפיה אין אכיפה יזומה בעבירה של הטרדת עד. עד כה, כתבי אישום שהוגשו בעבירה זו היו תולדה של הגשת תלונה, אשר מלמדת כי הפרסום הגיע אל העד והטריד אותו. כאשר פרסום לא מגיע לידיעת העד, מתעוררת שאלה אם ביצוע העבירה של הטרדת עֵד הושלם, וכאשר הפרסום אינו מגיע לידיעת העד ודאי לא נגרם לעד אותו נזק כמו במקרה שהפרסום מגיע לידיעתו. "כל אלה הם שיקולים רלוונטיים בהעמדה לדין."
בית המשפט מצא שהפגמים באכיפה והפגיעה בעקרון השוויון, שהוא אחד הערכים הניצבים בראש סולם הערכים הליברלי, הם חמורים, וקיומו של הליך פלילי לנוכח פגמים אלה פוגע פגיעה חריפה בתחושת הצדק באופן שלא ניתן לרפאו אלא בביטול כתב האישום.
