היועמ״שית: הקובלנה נגד יצחק עמית - חסרת בסיס, לוין: מכתבך מהווה עבירה פלילית
היועמ”שית קובעת כי הקובלנה נגד נשיא העליון בפרשת הנכס במבשרת חסרת בסיס ותוקף. שר המשפטים הגיב: ״מכתבך הוא עבירה פלילית״
יריב לוין ויצחק עמית צילום: פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה מכתב לשר המשפטים יריב לוין, ובו דחתה את כוונתו לקדם קובלנה משמעתית נגד נשיא בית המשפט העליון, בפרשה הנוגעת לנכס במבשרת ציון.
במכתב מציינת היועמ״שית כי פנייה בעניין הועברה אליה באמצעות עו״ד אשר אוחיון, שהציג עצמו כמי שמייצג את השר בהליך הקובלנה שבכוונתו להגיש נגד נשיא בית המשפט העליון. לדבריה, מדובר בניסיון נוסף לקדם הליך משמעתי שכבר נבחן בעבר ונמצא חסר בסיס.
היועמ״שית מזכירה כי כבר בינואר 2025 ניסה השר למנות את עו״ד אוחיון כקובל מטעמו נגד נשיא העליון. במכתב שנשלח אז לשר הובהר כי ההחלטה התקבלה בחריגה מהפרקטיקות המינהליות הנוהגות, בהליך חפוז, ללא תשתית עובדתית מספקת וללא מיצוי הליכים מקדמיים נדרשים, וכי בנסיבות אלו אין להחלטה תוקף משפטי.
לדבריה, קביעה זו תקפה כיום אף ביתר שאת, לאחר החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שבחן את מכלול התלונות בעניינו של נשיא בית המשפט העליון, לרבות התלונה הנוגעת לנכס במבשרת ציון. הנציב קבע כי אין בממצאים כדי להצביע על התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של שופט בישראל, והדגיש כי הצגתו של הנשיא כעבריין בנייה אינה נכונה וגרמה לו עוול של ממש.
עוד צוין בהחלטת הנציב כי מדובר בחריגת בנייה היסטורית רבת שנים, וכי נשיא בית המשפט העליון פעל להסדרתה באופן מיידי, עוד בטרם החל להתגורר בנכס. הנציב עמד על כך שבפניו עמדה תשתית ראייתית רחבה ומקיפה, לרבות שיח ישיר עם גורמי האכיפה בוועדה המקומית הרלוונטית, שהבהירו כי אין מקום להגשת כתב אישום בפרשה.
היועמ״שית מדגישה כי הנציב לא קבע שהתלונות מעלות חשש לעבירת משמעת, ולא המליץ על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, בהתאם לסמכויותיו בחוק. לדבריה, החלטת הנציב מנומקת, מבוססת, ואינה מעמידה כל תשתית להמשך בירור במישור המשמעתי – אלא להפך.
בהמשך המכתב נכתב כי סמכותו של שר המשפטים להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט היא סמכות חריגה ויוצאת דופן, הטומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה בעצמאות השיפוטית ולחדירת שיקולים פוליטיים. מטעם זה, מציינת היועמ״שית, סמכות זו חייבת להיות מופעלת אך ורק בהליך סדור ותקין, על בסיס תשתית ראייתית מוצקה וברורה, ובהתאם לאמות מידה שוויוניות ואחידות.
עוד נכתב כי מינוי קובל הפונה לבית הדין המשמעתי הוא שלב שני בלבד, הנגזר מהחלטה מוקדמת תקינה על עצם הגשת הקובלנה. בשלב הראשון, כך צוין, נדרש כי החלטת השר תתקבל בהתאם לכללי המשפט המינהלי, לרבות היוועצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה – כפי שנעשה במקרי עבר.
לסיום קובעת היועצת המשפטית לממשלה באופן חד כי פעולת השר אינה עומדת באמות המידה הנדרשות, וכי היא חסרת כל תוקף משפטי.
מלשכת שר המשפטים נמסר: ״השר לוין דוחה על הסף את המכתב של עו״ד בהרב מיארה, שכל כולו עבירה פלילית אחת גדולה. המכתב הוא גילוי חמור וקיצוני של פעולה בניגוד עניינים, בשיטת ״שמור לי ואשמור לך״. בהרב מיארה סגרה לשופט עמית את התלונות בעניין עבירות הבניה ללא כל בדיקה, ועכשיו היא מנסה לסכל את הגשת הקובלנה המשמעתית נגדו. זאת בתמורה לכך שהשופט עמית נתן פסק דין שמבטל את הדחתה, ופסל מינוי מלווה לחקירת הפצ״רית, כדי למנוע את חקר האמת ביחס לחלקה של עו״ד בהרב מיארה בפרשה. זהו שיא חדש ומחפיר אפילו בסטנדרטים הפסולים של עו״ד בהרב מיארה.
השר לוין ימשיך לפעול למיצוי הליכי הקובלנה המשמעתית בעניינו של השופט עמית, לנוכח קביעותיו החמורות של נציב תלונות הציבור על שופטים״.
