גאון המידות: הצדיק מאשדוד שהיה עובד ה' הלך לעולמו בערב שבת

ברוך דיין האמת: עם צאת השבת, הגיע הידיעה המצערת על פטירתו של הצדיק האמיתי, עובד ה' במסירות, גאון המידות בענווה, אשר השים עצמו לילות כימים באוהלה של תורה רבי אשר מסעוד אשר לוי זצ"ל שהשיב את נשמתו הטהורה לבוראו בערב שבת קודש לאחר יסורים כשהוא בן 70 בפטירתו.

הלוויתו תתקיים היום (ראשון) בשעה 13:45 מבית המדרש להוראה ודיינות "משכיל לדוד" ברחוב דוד ילין 1 ברובע ב', שם למד ועסק בתורה במשך כארבעים שנה, ובשעה 15:30 בבית העלמין באשדוד שם ייטמן.

המנוח נולד בכפר "תאזנאכט" שבמרוקו, לאביו הרב ר' יעקב לוי ז"ל ואמו ע"ה שהיו יראים ושלמים, תמימים בעלי אמונה גדולה בתורה ובלומדיה שנטעו בו את אהבת התורה. עד גיל 11 למד תורה באזור מגוריו, לאחר מכן הוגלה למקום תורה ולמד בישיבת "נוה שלום" בקזבלנקה אצל הגאון חכם אלעזר מור יוסף זצ"ל.

כשנה לאחר בר המצוה, טס ללונדון ולמד בישיבת 'סנדרלנד' - "נצח ישראל" באנגליה. באותם שנים התארח אצל שאר בשרו הרב מרדכי רווח זצ"ל שדאג לכל צרכיו בימי בין הזמנים וכן במשך ימות השנה. באותה תקופה למדו יחד עימו הרה"צ רבי ישראל אזורוואל והאדמו"ר הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו. מי שהביא אותו לישיבה אז, זה היה הגה"צ רבי מאיר ורשנר שהכירו עוד כשלמד תקופה קצרה בישיבת "נוה שלום" בקזבלקנה אצל הגאון חכם אלעזר מור יוסף זצ"ל.

לאחר מכן המשיך בדרך התורה וטס לארה"ב, ולמד בישיבת 'בית מדרש גבוה' בלייקווד, שם נתחבב על רבותיו שהעידו אז על התמדתו בלימוד במשך שעות רבות בכל סוגיות הש"ס ובקושי היה מוצא תנומה לעפעפיו, מתוך חביבות לימוד התורה.

באותו זמן באחת הפעמים שהיה בדרכו מהישיבה לאכסניט, פגע בו רכב חולף ונפגע קשה בראשו ובדרך נס לאחר תקופה שאושפז בבית החולים, שוחרר לביתו.

הוא לא הסכים אף פעם שיקראו לו בתואר "רב", לאחר התאונה הקשה אז, התבטא אחד מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב שידע את ערכו, "היזהרו בכבודו של רבי אשר שהוא שברי לוחות"!.

בגיל 30 עלה לארץ הקודש, כשבתחילה שם את צעדיו לעיר רמלה והתארח אצל המרא דאתרא דאז האדמו"ר הרה"צ רבי יחיאל אבוחצירא ולאחר זמן נסע לאשדוד וקבע שם את מקום מושבו עד יומו האחרון.

זכה להיכנס בקודש אצל האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא הבבא מאיר זצ"ל ולקבל את ברכתו, לאחר פטירתו נכנס ללמוד בכולל להוראה "משכיל לדוד" בראשותו של האדמו"ר רבי רפאל אבוחצירא.

חבריו הרבנים בכולל, תמיד ידעו שרבי אשר הוא גדול ויקר שבערכין, בכל עיתות של שמחה וסיומי מסכתות, הוא היה מראשי המדברים כשכולם ציינו את יראת השמים ואהבת התורה שהיתה לו לאין שיעור. לא היה לו שובע מלימוד התורה, גם כשהיה מסיים את שני הסדרים בכולל, היה ממהר לרובע ג' כדי ללמוד בעוד מסגרת של כולל סדר שלישי.

בשנת תשס"ז, אברכי הכולל נבחנו לדיינות בחושן משפט, ורבי אשר היה מבין אלו שעבר את המבחן בהצלחה, במעמד נכבד שהתקיים בירושלים לחלוקת תעודות, נקרא לבמה וקיבל תעודה אשר עליה חתומים הרבנים מידיהם של הגאון הדיין המפורסם רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, הדיין הגאון רבי נפתלי נוסבוים והאדמו"ר רבי רפאל אבוחצירא.

בהילולת האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל בחול המועד פסח, היה מגיע משעות הבוקר לביתו הקדוש שברובע ב' והיה לומד כל היום משניות ותהילים יחד עם המשתתפים עד לשעת תפילת המנחה.

לא החזיק טיבותא לנפשיה, מידת הענווה הפשטות וההסתפקות במועט, היתה נר לרגליו בכל צעד ושעל בימי חייו.

עבודת ה' אצלו היתה לסמל ולדוגמא לכל רואיו, כבר בשעות הבוקר המוקדמות, היה מטהר את עצמו במקוה טהרה. נהג בדרך של פרישות בהסתרה, כאשר שנים רבות שלא אכל בשר ומיעט באכילה, גופו היה רזה וחלש מרוב הסתגפות.

היה קם בלילות, עוד לפני עלות השחר והיה מתפלל על גלות השכינה ועל אנשים הזקוקים לישועה.

תמיד חיפש מקורות בספרים הקדושים על מעלת לימוד התורה או מעלת היסורים והיה כותב בדפים שלו ומשנן את הדברים מידי פעם, ומעורר בזה גם אצל חבריו האברכים, התנהגותו היתה משפיעה על האברכים בעיקר ביראת שמים הגדולה שהיתה לו.

מקורביו מספרים שתמיד היה שקוע בלימוד התורה בעיון, גם בשעות הלילה המאוחרות, כמעט ולא שכב על מיטה מזה עשרות שנים, תמיד היה יושב עם ספר פתוח על ברכיו מנמנם קמעה ומיד קם וממשיך ללמוד כל כולו היה תורה ועבודת השם בתמימות ובשלמות.

למרות כאבו ומכאוביו הגדולים שהיו חלק ממשאת חייו, תמיד היתה צהלתו על פניו ועובד את ה' מתוך שמחה וטוב לבב.

בחודש האחרון חלה בדלקה ריאות שהשפיעה עליו קשה ובימים האחרונים חלה הידרדרות במצב בריאותו, בזמן ששהה בבית החולים, צעק כל 'הזמן תורה, תורה, אני רוצה שתקחו אותי לכולל לא מעניין אותי כלום, רק תורה'! היה מבקש מרעיתו תחי' שעמדה לימינו במסירות גדולה והי אומר לה: "תקחי אותי מכאן, אני רוצה לעסוק בתורה בכולל".

ביום שישי, ערב שבת קודש פר' וארא, עם דמדומי חמה, קודם כניסת השבת השיב את נשמתו הטהורה לבוראו.

הותיר את רעייתו הצדקנית שתחי', את אחיו ואת משפחתו וידידיו מהכולל שבורים ורצוצים אשר מבכים מרה את האבידה הגדולה. הרב זצ"ל לא זכה לזש"ק והציבור נקרא ללמוד לעילוי נשמת רבי מסעוד אשר בן רבי יעקב. 

בכך נחתמו פרקי חייו של דמות מיוחדת ונדירה, אשר כל משאת חייו זה היה לימוד התורה הקדושה עם עבודת ה', תמימות ואהבת תלמידי חכמים, מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.