היום זה קורה: צרפת גנבה את ביתם, והמשפחה היהודית גררה את המדינה לבית המשפט

לפני יותר מ-60 שנה, שכרה ממשלת צרפת אחוזה מפוארת בבגדד ממשפחה יהודית עיראקית והקימה שם את שגרירותה. צרפת עדיין משתמשת בבניין כשגרירות, אך היא לא שילמה שכר דירה למשפחה זה עשרות שנים.

כעת, המשפחה תובעת את צרפת בסכום של 22 מיליון דולר, בטענה שהמדינה הרוויחה בגלל האנטישמיות של ממשלת עיראק. המשפחה טוענת שצרפת נטשה באופן חד-צדדי את החוזה איתה, ונהנתה מעסקה זולה בהרבה שהוצעה על ידי ממשלת עיראק, שהפקיעה את הבית במסגרת חוק שנישל בעלים יהודים.

עזרא וחדורי לאווי – אחים שבנו את הבית בשנת 1935 על גדות נהר החידקל – האמינו שצרפת תכבד את התחייבויותיה למשפחה כאשר השתלטה על הבית ב-1965. "כדי להציל את הבית, אבי השכיר אותו לצרפתים", אמר ל'ניו יורק טיימס' מאיר לאווי, בן 86, בנו של עזרא לאווי ואחד מבני המשפחה האחרונים שגרו בבית. "אבי היה נסער. זה הבית שלו. הוא בנה אותו מאפס והוא נלקח ממנו".

בדיון שיתקיים היום (יום שני, בפריז), עורכי הדין של המשפחה מתכננים להעמיד את העקרונות הצרפתיים למשפט, תוך הצגת התחייבות מוצהרת של צרפת לתקן את עוולות העבר. ממשלת צרפת, לעומת זאת, רואה את העניין בצורה אחרת, וטענה שהאשמה מוטלת על עיראק.

עורכי הדין של המשפחה טוענים כי המקרה מקביל לתביעות שהגישו צאצאי קורבנות השואה, הזכאים לפיצויים מממשלת צרפת על רכוש שנגנב בתקופת הנאצים. "החלטתה של המדינה הצרפתית להיכנע לתקנות האנטישמיות של מדינה זרה היא בלתי חוקית ומפרה אמנות בינלאומיות", טענו ז'אן-פייר מיניארד ואימראן גרמי, עורכי דין מטעם המשפחה, בתביעה שהוגשה בשנת 2024.

צרפת טוענת בתגובה כי הנזקים להם טוענת המשפחה "נגרמו ישירות מהחלטות שאומצו על ידי הרשויות העיראקיות". בסוף שנות ה-40, על רקע עוינות גוברת כלפי יהודים בעקבות הקמת מדינת ישראל, הרשויות בעיראק דחקו במשפחה לעזוב.

ה'ניו יורק טיימס' דיווח כי חלק ניכר מהמשפחה התיישב בקנדה, שם בנו האחים בתים דומים על מגרשים שכנים במונטריאול, עם מאפיינים שהזכירו את אחוזתם בבגדד. למרות זאת, שני קרובי משפחה נשארו בבית העיראקי במשך עשור, ואז הפקידו אותו בידי מטפל עד שסוכן המשפחה ערך עסקה עם צרפת ב-1964.

במשך שישה עשורים סוערים, בתקופת עלייתו ונפילתו של הנשיא סדאם חוסיין (שנלכד ב-2003 והוצא להורג ב-2006) ושתי פלישות בהובלת ארה"ב, צרפת המשיכה להשתמש בבית כשגרירות הרשמית שלה בבגדד.

מאז 1969, כאשר עיראק תבעה בעלות על האחוזה, צרפת שילמה שכר דירה לממשלת עיראק. המשפחה טוענת שבתחילה המשיכה צרפת לשלם לה בהתאם להסכם המקורי, אך הפסיקה זאת ב-1974 והתעלמה מפניותיה. צרפת טענה כי חוקים עיראקיים ששללו רכוש מיהודים, החל משנות ה-50, הצדיקו את הציות הצרפתי לרשויות העיראקיות. בשיא חוצפתה, צרפת גם דרשה הוכחות נוספות לטענות המשפחה.

צרפת הציעה למשפחה לנסות להחזיר לעצמה את האזרחות העיראקית כדי להשיב לעצמה פוטנציאלית את זכויות הבעלות. המשפחה טוענת שאף עורך דין עיראקי לא יטפל בתיק שלה, ובשנת 2024 היא הגישה את תביעתה לבית משפט מנהלי צרפתי.

בנובמבר 2025, המשפחה כתבה לנשיא מקרון וקראה לצרפת לפתור את העניין בגישור. "צרפת לא רוצה להשתלט על רכוש גנוב", נכתב. "זה מתאים לדיקטטורים ולגנבים שמנהלים מדינות כושלות". מקרון לא ענה, ומשרדו לא הגיב לבקשת תגובה.