סערה ביעד המבוקש: קריאות לחסום כניסה של ישראלים

פעילה פרו־פלסטינית האשימה את ישראל בניסיון "לטהר" את תדמיתה הבין־לאומית באמצעות תוכנית ויזות ניו־זילנדית המאפשרת לחיילים ישראלים להיכנס למדינה, וכינתה את המהלך "מעשה מביש" של הלבנה פוליטית על רקע ההאשמות המתמשכות ברצח עם בעזה.

הדברים נאמרו בעצרת סולידריות עם פלסטין בכיכר טה קומיטיטנגה שבאוקלנד, שהתקיימה במסגרת השבוע ה־119 להפגנות המתמשכות נגד ישראל בניו זילנד. לי־אן ואהנואי־פיטרס, פעילה בארגון הסולידריות עם פלסטין באאוטארואה ניו זילנד (PSNA), אמרה כי יש לראות בהסדר הוויזות המאפשר עד 200 חיילים ישראלים בשנה לשהות ולעבוד במדינה מהלך יחסי ציבור מחושב, ולא חילופי תרבות תמימים.

לדבריה, כלי התקשורת הממלכתיים ודוברי הממשלה בישראל מציגים את התוכנית כהסדר אזרחי, אך בפועל מדובר, לדבריה, בניסיון להלבין את פעילותו של צה״ל. ואהנואי־פיטרס כינתה את הצבא הישראלי “כוח התקיפה הישראלי” (IOF) ולא צבא הגנה, וטענה כי מדובר בכוח כובש בלתי חוקי. היא הוסיפה כי בחודשים הקרובים צפויים חיילים, בהם גם אנשי מילואים, להגיע לניו זילנד במסגרת התוכנית. "אלה אינם תיירים", אמרה, "אלא אנשים השותפים למנגנון צבאי שמיישם משטר אפרטהייד אכזרי ומבצע רצח עם נגד העם הפלסטיני".

עוד טענה כי נכונותה של ממשלת ניו זילנד לארח חיילים ישראלים מהווה, לשיטתה, שותפות לפשעים בין־לאומיים. "אלה חשודים בפשעי מלחמה שמתקבלים בזרועות פתוחות", אמרה, והאשימה את הממשלה בבחירה להיות שותפה למעשים הללו.

במהלך העצרת ציינו המוחים כי ישראל נאשמת בבית הדין בהאג בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. על פי הנתונים שצוטטו באירוע, מאז תחילת המתקפה על עזה באוקטובר 2023 נהרגו יותר מ־71 אלף פלסטינים, כאשר כ־84% מהם אזרחים רובם נשים וילדים.

ואהנואי־פיטרס טענה כי יש להבין את נוכחות החיילים הישראלים בניו זילנד כחלק מהקשר רחב יותר של בידוד בין־לאומי של ישראל. לדבריה, מדובר ב”תרגיל יחסי ציבור מחושב של מדינה נואשת ומבודדת”, המבקשת לשמר מראית עין של נורמליות וקבלה בזירה העולמית. היא טענה כי הצגתם של חיילים כ"תיירים", "עובדים" או "ספורטאים" בקהילות מקומיות היא חלק מאסטרטגיה מכוונת "להלבין פשעים" וליצור קשרים פוליטיים עם מדינות הנתפסות כמדינות מתיישבות־קולוניאליות דומות. “זהו ניסיון להשתמש בניו זילנד כבמה בין אם כחוף ים, מגרש טניס או מגרש כדורעף כדי להעמיד פנים שישראל נותרה חברה לגיטימית בקהילה הבין־לאומית”, אמרה.

דוברים נוספים בעצרת גינו גם הם את מה שכינו "הלבנת רצח עם באמצעות ספורט". פעיל PSNA אחמט אסאו, יליד דרום אפריקה, השווה את המצב לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד והזכיר את ההתנגדות בניו זילנד לסיור הרוגבי של נבחרת ספרינגבוק ב־1981. "אין ספורט נורמלי בחברה לא נורמלית", אמר, והוסיף כי עיקרון זה, לדבריו, חל גם על ישראל.