“לא נתפס”: חוף בבריטניה כוסה בצ’יפס בגובה מעל חצי מטר

תושבי דרום אנגליה התעוררו השבוע למראה חריג במיוחד: חופים שנראו כאילו כוסו בשכבת חול זהובה, אך למעשה היו מכוסים באלפי שקיות של צ’יפס וצ’יפס קפוא. האירוע, שזכה במהירות לכינוי “חוף הצ’יפס”, העלה מחדש חששות כבדים מזיהום ימי ופגיעה במערכות אקולוגיות רגישות.

על פי דיווחים בתקשורת הבריטית והבינלאומית, ובהם ה-BBC ו-Yonhap News TV, הגלים סחפו אל חוף Falling Sands Beach שבקרבת Beachy Head ו-Eastbourne שבמחוז מזרח סאסקס אלפי מוצרי מזון ארוזים. בחלקים מהחוף הצ’יפס נערם לעומק של עד כ-75 ס"מ מראה שתושבים תיארו כ”לא נתפס”.

איך זה קרה?

בדיקות ראשוניות העלו כי במהלך סערה ימית עזה, אבדו עשרות מכולות משתי אוניות מסחר. לפחות 20 מהן היו עמוסות בצ’יפס ובתפוחי אדמה קפואים, ותכולתן נשפכה לים. לצד מוצרי המזון נסחפו גם פסולת פלסטיק, קלקר, מסכות חד-פעמיות ואף בצל, שילוב מסוכן לסביבה ולבעלי חיים.

ג’ואל בוניץ’, תושב האזור, סיפר: “זה נראה כמעט כמו חוף חול זהוב. מעולם לא ראיתי דבר כזה”. בפוסט שפרסם בפייסבוק הוא קרא למתנדבים להגיע ולסייע בניקיון, והתריע כי האריזות הפלסטיות עלולות לסכן מושבות כלבי ים סמוכות. אכן, רוב מוצרי המזון הגיעו לחוף כשהם עדיין עטופים בפלסטיק – סכנה ממשית לכך שבעלי חיים יבלעו אותם או ישחקו בהם.

ה-UK Coast Guard אישר כי מספר מכולות נסחפו גם לחוף סיפורד הסמוך. מועצת מחוז מזרח סאסקס קראה למבקרים להשאיר כלבים קשורים ברצועה ולהימנע ממגע עם הפסולת. דגש מיוחד ניתן לבצל שנשטף לחוף, חומר שעלול להיות רעיל לכלבים.

למרות שמדובר בתאונת לוגיסטיקה ימית, מומחים מדגישים כי האירוע ממחיש בעיה רחבה בהרבה. לפי נתוני ארגון Ocean Conservancy, כ-11 מיליון טונות של פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים מדי שנה, כ-80% מהם ממקורות יבשתיים. בנוסף, לפי נתוני ה-International Maritime Organization, מעל 1,500 מכולות נופלות לים מדי שנה בממוצע.

הנזק אינו מסתכם במראה חריג או בזיהום נקודתי. מזון, אריזות וחומרים תעשייתיים מתפרקים לאורך זמן למיקרו-פלסטיק, חודרים לשרשרת המזון ופוגעים באקוסיסטמות ימיות לשנים ארוכות.

בינתיים, תושבים ומתנדבים ממשיכים לאסוף שקיות, קלקר ופסולת, אך מאחורי התמונות הוויראליות מסתתרת תזכורת מטרידה: גם אירוע שנראה כמעט סוריאליסטי הוא סימפטום של משבר סביבתי עמוק ומתמשך, שמתרחש הרחק מעיני הציבור, עד שהוא מגיע, בגל אחד, לחוף הים.