37 מיליון דולר ביום: הכלכלה האיראנית משלמת על חסימת האינטרנט
כ־12 ימים לאחר שהמשטר באיראן חסם את הגישה לאינטרנט, בעלי עסקים שהתבססו על שיווק ברשתות מדווחים על קריסה של 90% בהכנסות. לדבריהם, המכירות שהתנהלו בטלגרם ובאינסטגרם נעצרו, והחלופות שהוצעו אינן בשימוש כבר
אינטרנט צילום: Canva
כמעט שבועיים חלפו מאז המשטר באיראן ניתק את המדינה מהאינטרנט, והעוצר הדיגיטלי שהוטל על העם מתחיל לגבות מחיר כבד לא רק מהמחאה, אלא גם מהכלכלה. איראנים רבים, שפרנסתם תלויה בפעילות ברשת, מדווחים על צניחה חדה בהכנסות ואי־ודאות מוחלטת לגבי מועד חזרת החיבור אם בכלל.
החסימה, הארוכה ביותר שידעה הרפובליקה האיסלאמית, החלה ב־8 בינואר היום שבו ההפגנות נגד המשטר התרחבו למחאה המונית. באותם ימים יצאו המונים לרחובות, ומשמרות המהפכה פתחו בדיכוי אלים שבמהלכו, לפי הודאת איראן, נהרגו לפחות 5,000 בני אדם. ניתוק האינטרנט נועד להקשות על המפגינים לתאם פעולות ולמנוע הפצה של תיעוד מההפגנות ומהמעשים שבוצעו נגדם.
בימים האחרונים נרשמו חיבורים חלקיים לרשת, אך אלו נקטעו שוב במהירות. גם מי שמצליח להתחבר מגלה שהשירות מוגבל מאוד כך למשל מנוע החיפוש גוגל פועל רק באופן חלקי, וברוב המקרים אי אפשר להיכנס כלל לתוצאות החיפוש. השבוע אמר נשיא איראן מסעוד פזכשיאן כי ביקש להחזיר את האינטרנט "בהקדם האפשרי", ואתמול טען סגן הנשיא לענייני מדע וטכנולוגיה כי החיבור ישוב "החל מהשבוע", עם זאת, בשטח אין לכך אישור, ולא פורסם לוח זמנים רשמי. מעבר לכך, גובר החשד שהמשטר שוקל להפוך את הניתוק מהאינטרנט העולמי לצעד קבוע, בדומה למתרחש בצפון קוריאה, או לכל הפחות להחמיר משמעותית את ההגבלות על אתרים זרים.
הפגיעה אינה מסתכמת בפעילי המחאה או בקשרי משפחה היא מכה קשות גם בעסקים. בעל חנות מטהרן סיפר לסוכנות הידיעות AP, בעילום שם, כי הכנסותיו צנחו ב־90% מאז תחילת המחאה. לדבריו, עיקר פעילותו התבססה על אינסטגרם וטלגרם, וכעת אין לו גישה לאפליקציות הללו. "הממשלה הציעה חלופות מקומיות, אבל הלקוחות שלנו לא שם הם פשוט לא משתמשים בהן", אמר.
חסימת האינטרנט מחריפה מצוקה כלכלית עמוקה ממילא. גל המחאות שפרץ ב־28 בדצמבר נבע מקריסת המטבע האיראני, שהגיע לשער של 1.4 מיליון ריאל לדולר. לשם השוואה, לפני עשור עמד שער הדולר על 32 אלף ריאל בלבד, ולפני מהפכת 1979 היה דולר שווה 70 ריאל. הקריסה החריפה את האינפלציה, הקפיצה את מחירי המזון ומוצרי היסוד, והצטרפה לעליית מחירי הדלק בדצמבר.
