יתר לחץ דם - "לחיות עם פצצה מתקתקת בגוף"

יתר לחץ דם הוא גורם התמותה המוביל בעולם המערבי, ואף גורם ליותר מקרי מוות מסוכרת ועישון גם יחד. המחלה פוגעת בכ-30% מהאוכלוסייה המבוגרת, ובכ-90% מבני ה-80 ומעלה. מחלות לב ושבץ מוחי הם בין סיבוכיה השכיחים ביותר.

מדובר באיום שקט במיוחד, ברוב המקרים, החולים כלל אינם חשים בתסמינים. "אפשר להרגיש טוב גם כאשר לחץ הדם גבוה", מסביר פרופ’ ירון ארבל, קרדיולוג, מצנתר בכיר ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי בבית החולים איכילוב. "את הערך החריג מגלים רק בבדיקה, בדומה לכולסטרול".

יונתן שטיין, בן 40 מרמת גן, נשוי ואב לשתי בנות, מתמודד עם יתר לחץ דם כבר 15 שנה. "לחיות עם הידיעה שלחץ הדם שלך לא תקין זה כמו לחיות עם פצצה מתקתקת בגוף", הוא אומר. "אתה חושש משבץ ומאירועי לב. סבא שלי נפטר מדום לב בגיל 50 ואבא שלי עבר שני התקפי לב  וזה רק העצים את הפחד".

כשהתרופות לא עוזרות

השלב הראשון בטיפול ביתר לחץ דם הוא שינוי אורח החיים. כאשר זה לא מספיק, עוברים לטיפול תרופתי. "ההנחיות כוללות תזונה בריאה יותר המבוססת על פירות וירקות ופחות בשר, הימנעות ממלח ומאלכוהול, שילוב פעילות גופנית ושינה מספקת", מסביר פרופ' ארבל. לדבריו, "הרבה מטופלים מצליחים לאזן את לחץ הדם בעקבות שינויים כאלה".

גם בתחום התרופות קיימים פתרונות רבים. "יש מגוון רחב של תרופות, היתרון שלהן הוא שהן קיימות שנים רבות ולכן נחשבות בטוחות, יעילות ובעלות נמוכה. כל כדור מוריד בממוצע 5–10 נקודות בלחץ הדם  וזה מספיק כדי לאזן את רוב האנשים". חשוב לציין כי כל ירידה של 10 נקודות בלחץ הדם מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב ולאירועים מוחיים.

עם זאת, אצל כ-5% מהמטופלים, הטיפול התרופתי אינו משיג את התוצאה הרצויה. "יש מקרים שבהם הגוף לא מגיב לתרופות, ובמקרים אחרים מופיעות תופעות לוואי כמו חולשה, סחרחורת או בחילות שגורמות להפסקת הטיפול", מסביר פרופ’ ארבל. חולים אלה מוגדרים כסובלים מיתר לחץ דם עמיד, מצב שבו, למרות נטילת שלוש תרופות ויותר, לחץ הדם נותר מעל הערכים התקינים.

"לאותם 5% יש סיכון גבוה יותר לאירועי לב, שבץ מוחי ודמנציה", הוא מוסיף. "ככל שלחץ הדם גבוה יותר, הסיכון עולה בצורה משמעותית, ולכן חשוב מאוד לאזן אותם".

צנתור דנרבציה כלייתית: פתרון חדשני

עבור מטופלים שאינם מגיבים לתרופות או לשינוי באורח החיים, קיים כיום פתרון חדש: "צנתור דנרבציה כלייתית (RDN) מדובר בצנתור לכליות, שבמהלכו צורבים באופן סלקטיבי את העצבים המחברים בין המוח לכליה", מסביר פרופ’ ארבל. "הכליה אחראית על ויסות לחץ הדם בגוף, ואצל אנשים עם יתר לחץ דם היא פעילה מדי. הצנתור מפחית את רמת הפעילות שלה, מבלי לגרום לירידה חדה מדי בלחץ הדם".

הטיפול אושר על ידי ה-FDA, הרשות האירופית לתרופות ומשרד הבריאות בישראל. "זו פרוצדורה פשוטה יחסית", אומר פרופ’ ארבל. "מכניסים צינורית בקוטר של כשני מילימטרים לעורק במפשעה, כאשר המטופל מורדם ואינו מרגיש דבר. הצינורית מגיעה לעורקי הכליה ופולטת גלי רדיו. הפעולה ממוקדת ונמשכת כ 40 דקות. בסיום סוגרים את העורק והמטופל מתעורר ומתאושש במהרה".

מחקרים שפורסמו בחודשים האחרונים מציגים תוצאות מעודדות, כמעט 40% מהמטופלים שסבלו מיתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי הצליחו להגיע לערכי לחץ דם תקינים בעקבות הטיפול החד־פעמי.

"לא רציתי להיות תלוי בכדורים כל חיי"

שטיין מספר כי כבר במהלך שירותו הצבאי נאמר לו בבדיקה שגרתית שלחץ הדם שלו "קצת גבוה". אך לא ניתנה לכך משמעות מיוחדת. רק בגיל 29, כאשר עמד להתחיל קורס במשטרה, התבררה חומרת המצב. בדיקת הולטר הראתה כי בלילה, בזמן מנוחה, לחץ הדם שלו עמד על 170/120.

"הרופא אמר לי שלחץ הדם שלי בשמיים, שזה ערך מסוכן מאוד", הוא נזכר. "ובכל זאת, לאורך כל התקופה לא הרגשתי שמשהו לא תקין. לא היו כאבי ראש, חולשה או סימפטומים אחרים".

לאחר שהבין את חומרת המצב, החל שטיין בטיפול תרופתי. לפני מספר שנים החליט לערוך בירור מקיף. "רציתי למצוא פתרון אחר, ולא להיות תלוי בכדורים למשך שארית חיי. כך הגעתי לפרופ’ ארבל".

במרץ 2024 עבר את הצנתור. "ההליך היה מקצועי ומהיר, וכמה שעות לאחר מכן כבר יכולתי לקום מהמיטה ולהתנייד באופן עצמאי". כמעט שנתיים לאחר הטיפול, הוא מעיד על שיפור משמעותי,"יש ירידה ברורה בערכי לחץ הדם. ההליך הצליח. אני חי בתחושה הרבה יותר בריאה, מקפיד יותר על ספורט ותזונה מאוזנת, לא צריך ליטול כדורים  ופשוט מאושר מההחלטה".

"הליך שנותן שקט נפשי"

לדברי פרופ’ ארבל, "כיום אני מעודד מטופלים שסובלים מיתר לחץ דם עמיד לשקול את ההליך. אני ממליץ עליו למי שנוטל לפחות שלוש תרופות ולחץ הדם שלו נותר מעל 140". לדבריו, אין היגיון להציע את ההליך לכלל החולים, מאחר שמדובר בפעולה פולשנית ולא זולה, ולכן ההמלצה שמורה למקרים המורכבים יותר.

ומהם היתרונות והחסרונות המרכזיים? "היתרון המרכזי הוא שמדובר בפעולה בטוחה מאוד,  הסיכון לדימום במפשעה נמוך מאחוז אחד, ואין עדות לפגיעה בכליה. שיעור ההצלחה עומד על כ־85% מהמטופלים. בעולם בוצעו כ 30 אלף הליכים כאלה, ובישראל הוא מבוצע מאז 2019. זה הליך שנותן שקט נפשי".

החיסרון העיקרי, לדבריו, הוא שההליך עדיין אינו כלול בסל הבריאות, ודורש אישור של ועדת חריגים או מימון דרך ביטוחים פרטיים.