דווקא אחרי האסונות: המדינה מקצצת בחינוך לגיל הרך

על רקע מותם של שתי פעוטות ברוממה, ומקרי מוות נוספים של פעוטות בימים האחרונים, פורסם שמשרד החינוך מתכנן קיצוץ של 25 אחוזים בתקציב החינוך לגיל הרך. הקיצוץ  צפוי להעמיק את המשבר החמור בתחום המוזנח ביותר במערכת החינוך בישראל. כיום, בין רבע לשליש מהפעוטות בישראל שוהים במסגרות שאינן מפוקחות כלל. כלומר, 200 אלף ילדים בגילי לידה עד שלוש נמצאים מדי יום במעונות ללא רישוי, פיקוח או סטנדרטים מחייבים.

למרות ההסכמה הרחבה על החשיבות הקריטית של השנים הראשונות להתפתחות המוח, הקשרים הרגשיים והיכולות הקוגניטיביות, מדינת ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך עשירית בלבד מהממוצע במדינות ה-OECD. כעת, במקום לצמצם פערים ולחזק את התחום, לפי הפרסומים, המדינה מקדמת קיצוץ נוסף של 25 אחוזים בתקציב החינוך לגיל הרך.

הקיצוץ המוצע צפוי לפגוע בראש ובראשונה בהכשרת המחנכות ובהדרכה המקצועית במעונות. בכך נדרש מהלך מיידי שיבטיח פיקוח וביקורת על כל מסגרת לגילי לידה עד שלוש, ללא יוצא מן הכלל, תוך מתן תקציבים וסמכויות לרשויות המקומיות למיפוי מלא של כלל המעונות הפועלים ללא רישוי והגברת האכיפה והענישה על הפעלת מסגרות לא חוקיות.

במקביל, יש צורך בתקצוב ממשלתי אמיתי שיקל על ההורים ולא יעמיס עליהם עוד. כיום, גם משפחות הזכאיות לסבסוד משלמות בין 915 שקלים ל-2,373 שקלים בחודש עבור פעוט, בהתאם להכנסת המשפחה ולגיל הילד. ללא הפחתת הנטל הכלכלי וללא תוכנית לאומית לבינוי ולפתיחת מעונות נוספים, המחסור במסגרות ימשיך להעמיק והצפיפות תישאר בעינה.

ההשקעה הנדרשת אינה מסתכמת בפיקוח ובתקצוב בלבד. נדרש מהלך כולל שיבטיח שכר הולם למחנכות, בדומה לשכר המחנכות בגילי שלוש עד שש, לצד מימון ממשלתי מלא להכשרות מקצועיות בהיקף רחב, הדרכה שוטפת בהיקף משמעותי בכל מעון, והשקעה במסלולים להשלמת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך.

בנוסף, יש לקבוע סטנדרטים מחייבים של יחס תקינה וגודל קבוצות, בהתאם למקובל במדינות מפותחות, כדי לאפשר טיפול בטוח ואיכותי בפעוטות. עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי, המובילה את שותפות “בידיים טובות” המאגדת כ-60 ארגונים חינוכיים וחברתיים, מדגישה כי השקעה בגיל הרך אינה הוצאה אלא תשתית לאומית. ללא פיקוח מלא, הכשרה מקצועית ותקצוב מספק, מדינת ישראל ממשיכה להפקיר את הדור הצעיר ביותר שלה ואת עתיד החברה כולה.