מאחורי החיסול הדרמטי של נסראללה: תג המחיר שלא נחשף
כ־25 מיליון שקל הושקעו לחימושים שהוטלו בתקיפה עצמה, והשאר הושקע בשעות טיסה, דלק וחימושים נוספים שנועדו לחסום הגעת כוחות חילוץ
נסראללה צילום: שאטרסטוק/פלאש 90
ב־27 בספטמבר 2024, המריאו מבסיס חצרים מטוסי קרב של טייסת 69 כשהם נושאים עשרות טונות של חימוש, בדרכם לאחת הפעולות הרגישות והמשמעותיות ביותר במערכה מול חיזבאללה: חיסול מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה. במהלך התקיפה הוטלו פצצות במשקל כולל של 83 טון, שפגעו בנסראללה ובבכירים נוספים והותירו להם, לפי גורמים בצה"ל, אפס סיכוי להינצל.
כדי למנוע אפשרות לחילוץ מהאזור, פעל חיל האוויר ליצירת חסימה בדאחיה שבביירות, והטיל חימושים נוספים שנועדו למנוע הגעה של כוחות הצלה. ההיערכות המוקדמת וההשקעה הגדולה חייבו תוצאה חד־משמעית וברורה.
המשימה הוגדרה כהצלחה, ומאז נבחנה ונבדקה במספר רב של דרגים בצה״ל כולל ניתוח כלכלי. עלות המבצע הוערכה בכ־125 מיליון שקלים: כ־25 מיליון שקלים עבור החימושים שהוטלו בתקיפה עצמה, והשאר עבור שעות טיסה, דלק וחימושים נוספים שנועדו לחסום את האזור. כך פורסם ב-themarker, באותו יום התמודד צה״ל גם עם מתקפת טילים של חיזבאללה, מה שחייב שימוש במיירטים בעלות של עשרות מיליוני שקלים נוספים.
בצה״ל מסבירים כי חישוב העלות של חיסול נסראללה אינו חריג. במהלך העשור האחרון, במסגרת המערכה בין המלחמות בסוריה, החלה יחידת היועץ הכספי לרמטכ״ל לתמחר פעולות צבאיות שונות, במטרה להציג לדרג המדיני ולקבינט את המשמעויות הכלכליות של מבצעים חריגים, וכן לצורך תיאום תקציבי מול משרד האוצר.
שיטת המדידה הזו יושמה גם במהלך מלחמת ”חרבות ברזל”, שהתנהלה בזירות שונות. כך, למשל, תקיפות צה״ל נגד החות׳ים בתימן כ־20 במספר הוערכו בעלות של 30 עד 50 מיליון שקלים לכל תקיפה. הערכות התקציב נדרשו גם כחלק מהנתונים שהוצגו לקבינט לפני ואחרי מבצעים משמעותיים.
העלות הביטחונית הכוללת של המלחמה מוערכת בכ־222 מיליארד שקלים, נתון שמעמיד את המחיר היומי הממוצע על כ־280 מיליון שקלים. היום היקר ביותר נרשם בתחילת הלחימה, זמן קצר לאחר הכניסה הקרקעית לעזה, ועמד על כ־1.3 מיליארד שקלים בין היתר בשל גיוס כ־220 אלף אנשי מילואים, רכש ציוד בהיקפים גדולים, שינוע כוחות וכלים כבדים ושימוש נרחב בחימושים.
כשמוסיפים לעלות הביטחונית גם את ההוצאות האזרחיות פיצויים לעסקים, נזקי רכוש, מימון מפונים ועלויות מימון - מתקבל פער משמעותי בין ההערכות. משרד האוצר מעריך את העלות הכוללת בכ־277 מיליארד שקלים, בעוד שבנק ישראל מציב אותה על כ־352 מיליארד שקלים.
הפער נובע משיטות חישוב שונות: באוצר מתבססים על השינוי בגירעון ביחס לתכנון התקציבי ערב המלחמה, בעוד שבבנק ישראל כוללים גם עלויות שימשיכו לשנים הבאות, ובהן הוצאות ביטחוניות ואזרחיות הצפויות ב־2026, פריסת תשלומים על מערכות שנרכשו ותשלומי ריבית עתידיים. בנוסף, נכלל בחישוב גם חלק מהסיוע האמריקאי שניתן לישראל.
גם בין מערכת הביטחון למשרד האוצר קיימת מחלוקת: בצה״ל מעריכים את העלות הביטחונית בכ־222 מיליארד שקלים, בעוד שבאוצר מציבים אותה על כ־170 מיליארד שקלים - פער שמוגדר ככזה שאינו חריג, נוכח חילוקי הדעות המסורתיים בין הגופים.
מעבר לכך, אם מביאים בחשבון את הצורך להגדיל את תקציב הביטחון ואת החוב הלאומי בעקבות מחדל 7 באוקטובר והפקת הלקחים מהם, מדובר בתוספת של כ־50 מיליארד שקלים בשנה בעשור הקרוב רוב הסכום בגלל הגדלת תקציב הביטחון, וחלק עבור תשלומי ריבית על החוב שנוצר למימון המלחמה.
