ועדת החקירה: הטיפול במכירת הצוללות למצרים סיכן את ביטחון המדינה
ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט פרסמה את דו"ח הליקויים המערכתיים, ומצביעה על כשלים עמוקים בתהליכי בניין הכוח, הרכש הביטחוני וקבלת ההחלטות. הוועדה ממליצה על שורת תיקונים מחייבים, וקובעת כי עוצמת הכשלים סיכנה את ביטחון המדינה
אילוסטרציה צילום: משה שי פלאש 90
ועדת החקירה הממלכתית לחקר "פרשת הצוללות וכלי השיט" פרסמה היום (ראשון) את דו"ח הליקויים המערכתיים שאיתרה בתהליכי הרכש הביטחוני וקבלת ההחלטות במדינת ישראל. הדו"ח כולל ביקורת חריפה על התנהלות הדרג המדיני, מערכת הביטחון וגופים נוספים, לצד שורת המלצות שמטרתן למנוע הישנות כשלים דומים בעתיד.
בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, אשר אושפז בשבוע שעבר ושוחרר בימים האחרונים, וחזר לתפקוד מלא.
בהחלטתה קובעת הוועדה כי הממשלה הטילה עליה לבחון את שאירע בפרשות כלי השיט ולהמליץ כיצד לתקן את הליקויים ולהתנהל בעתיד. ממצאי הוועדה מצביעים על ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני בהיקפים של מיליארדי שקלים, וכן בנושאים ביטחוניים־מדיניים רגישים נוספים, ובהם התנהלות ישראל ביחס למכירת אמצעי לחימה על ידי גרמניה לצדדים שלישיים (מצרים).
הוועדה מדגישה כי בימים אלה מתקבלות החלטות משמעותיות בתחום בניין הכוח והרכש, וכן החלטות של בעלות ברית בנוגע למכירת אמצעי לחימה אסטרטגיים. החלטות אלו, כך נכתב, ישפיעו על מוכנות הצבא ועל המשק הישראלי לשנים רבות, ולכן קיימת דחיפות בהפקת לקחים ויישום התיקונים הנדרשים.
עוד נמסר כי דו"ח נוסף, שיכלול התייחסות להיבטים אישיים, יפורסם רק לאחר השלמת בירור האחריות של המוזהרים. בירור זה מתעכב בשלב זה בשל עתירות לבג"ץ שהוגשו על ידם.
במהלך עבודתה שמעה הוועדה עדויות מראשי ממשלה, שרי ביטחון, חברי קבינט, רמטכ"לים, בכירי מערכת הביטחון ומומחים בתחום בניין הכוח והרכש. בנוסף נותחו מסמכים רבים, דוחות וחומר מקצועי, ששימשו בסיס לגיבוש ההמלצות.
במרכז הדו"ח קובעת הוועדה כי במדינה דמוקרטית האחריות לביטחון המדינה מוטלת על הדרג המדיני, בעוד שמערכת הביטחון אמורה ליישם את מדיניות הממשלה. בפועל, כך נטען, ממשלות לאורך שנים נמנעו מקביעת מדיניות ביטחונית ברורה, קיבלו החלטות נקודתיות והתעלמו מתמונה כוללת של צורכי הביטחון – באופן שסיכן את ביטחון המדינה.
הוועדה מדגישה כי החלטות ביטחוניות חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור, שבו נשמעים גורמי המקצוע ונשקלים כלל ההיבטים המדיניים והמקצועיים. בפרשות כלי השיט, נקבע, תהליך זה לא התקיים, מה שאפשר חדירה של שיקולים זרים.
בין ההמלצות המרכזיות: קביעת תהליך מחייב לבניין הכוח, שבו הממשלה מדרגת את האיומים ומאשרת תוכנית רב־שנתית שתגובש על ידי צה"ל; איסור על עקיפת סדרי עדיפויות באמצעות מנגנוני "קופסה חיצונית"; וחיוב כל יוזמת רכש – בין אם "מלמטה" ובין אם "מלמעלה" – לעבור תהליך מקצועי מלא בהתאם למדיניות הממשלה.
עוד קובעת הוועדה כי הקבינט שימש לאורך השנים כ"חותמת גומי", וממליצה להקים ועדה מקצועית קבועה שתייעץ לדרג המדיני בתחום בניין הכוח ותאתגר את עמדות מערכת הביטחון. הוועדה מצביעה גם על כשל חמור של המל"ל, שחרג מסמכויותיו ועסק בביצוע החלטות, וקובעת כי תפקידו אמור להיות תפקיד מטה בלבד.
בנוסף, נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות חיל הים, שלפי הדו"ח חרג מנורמות מקובלות ברכש והצטיידות, הציג נתונים מניפולטיביים וניהל מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות. הוועדה ממליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ולעדכן את הפקודות בנושא.
לסיום מציינת הוועדה כי ליקויים דומים עלו בעבר בדוחות מבקר המדינה ובוועדות שונות, אך המלצות רבות לא יושמו. על רקע המציאות הביטחונית והאירועים מאז 7 באוקטובר 2023, קובעת הוועדה כי תיקון תהליכי קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון אינו רק עניין של מינהל תקין – אלא צורך קיומי.
