הסיפור שלא סופר: 6 נערים ניצלו מתאי הגזים באושוויץ בזכות תפוחי אדמה

לרגל יום השואה הבינלאומי החל מחר (שלישי) פורסם סיפור מצמרר ויוצא דופן: 51 בני נוער שרדו את תאי הגזים באושוויץ, כדי לספר את הסיפור שישה מהם שיתפו את זיכרונותיהם ממה שהאמינו שהיו שניותיהם האחרונות באושוויץ-בירקנאו, לפני שדרישה פתאומית של קצינים נאצים לצעירים חזקים לפרוק משלוח של תפוחי אדמה הצילה את חייהם שניות לפני שאלו שלידם נרצחו כמתוכנן.

"לניצולים אלה היה כוח חיים מדהים", אמר לעיתון היהודי הבריטי 'ג'ואיש ניוז' מומחה לחינוך השואה הרב נפתלי שיף, שראיין את ששת הניצולים שהצליח לאתר מתוך 51 שניצלו, עבור ספר רב עוצמה שפורסם ב-22 בינואר 2026, מספר ימים לפני יום השואה הבינלאומי. הספר נקרא "נס, הנערים שניצלו מתאי הגזים באושוויץ".

"אלה היו נערים ששרדו סלקציות רבות לאחר שהגיעו לאושוויץ ב-1944 וקיבלו הזדמנות אחרונה להוכיח את כוחם", הוא אומר על האירוע המדהים שבו שלושה קציני אס אס רכובים על אופנועים הגיעו בזמן שדלתות תאי הגזים נסגרו. הם חיפשו 50 מהחזקים ביותר מבין 800 נערים בגילאי 13 עד 17 שצעדו יחד אל מותם מבלוק 11, מכלאה לנידונים למוות.

הנערים, שהיו מורעבים כמעט יומיים, היו צריכים להוכיח שהם עדיין יכולים לרוץ ולבצע כפיפות ברכיים כדי לשרוד את הסלקציה האחרונה והבלתי נתפסת. אבל למרות הנסיבות של הישרדותם, מה שעשו כשחזרו לצריפים לא כל כך בלתי נתפס. "רקדנו הקפות" סיפר אחד מהם . הרב שיף, שראיין 200 ניצולי שואה ב-20 השנים האחרונות סיפר לעיתון שהניצולים סיפרו "זה היה שמחת תורה, אז רקדנו".

כרגיל עם מלאך המוות יוזף מנגלה, רופא המחנה הסדיסט שנהנה לציין חגים יהודיים באושוויץ באמצעות סלקציות מיוחדות כדי להכריע את גורל קורבנותיו. זה היה בהושענא רבה, "היום האחרון שבו יוחלט מי יחיה או ימות", אמר הרב שיף. הנערים הללו נידונו למוות. הם ננעלו בצריפים שלהם, נשללו מהם אפילו לחם או מים והם נרשמו כמתים שעות לפני שהובלו להשמדתם המתוכננת.

הנערים, היו מהאחרונים שהגיעו לאושוויץ, שרדו זוועות בלתי נתפסות, החל מצעדות מוות ועד למעצר במחנות אחרים ומחלות ששינו את חייהם של חלקם,  הרב שיף אומר "אלה שהאמינו שהישרדותם נובעת מהתערבות אלוקית הונעו על ידי כוח אמונתם".

"ביניהם היה יעקב יוסף וייס, שנאלצתי לבקש ממנו ברכה באינטרקום שלו כדי שיקבל אותי", אמר הרב שיף, וייס חי במנצ'סטר עד פטירתו בגיל 82. "דפקתי על דלתו יומיים-שלושה לפני יום כיפור, שכן בחוגים החסידיים אפשר להתברך על ידי מי שמניח תפילין על זרוע עם מספר שהנאצים חרטו. כשהוא ענה ובסופו של דבר הסכים להתראיין, הוא זה שסיפר לי איך הם רקדו בצריפים".

הרב שיף אמר על ששת הניצולים שראיין: "אני בטוח שיש להם יחד לפחות 1,000 צאצאים".

הרשל הרשקוביץ', המתגורר בסטמפורד היל, נדבק בטיפוס והתעוור עד שהגיע לבריטניה כפליט, אך הצליח ללמוד משפטים, להקים עסק מצליח, להתחתן, לגדל ארבעה ילדים לבדו לאחר מות אשתו ב-1978. העיוורון אפילו לא מנע ממנו לרכוב על אופניים.

לא רק 51 בני הנוער שיצאו מתאי הגזים חוו נס באותו יום - בדרכם חזרה לצריפים הם חלפו על פני קבוצה שנייה של נערים שהביטו בחבריהם למחנה הנידונים בחוסר אמון לפני שגם הם גורשו חזרה מתאי הגזים. ביניהם היה אביגדור נוימן בן ה-13, אשר לאחר שהוחזר, שרד עד לשנות ה-90 לחייו ונולדו לו שני ילדים, שבעה נכדים, 43 נינים, חמישה נינים ובן נין אחד.

"עדות הראייה שלו הייתה חשובה מאוד לסיפור", אמר מייקל קלווין, לעיתון היהודי "Jewish news" שותף לכתיבת הספר של הרב שיף, שפגש באופן אישי את הרשקוביץ', בגיל 99, אחד משני ניצולים בלבד מבין השישה שראיין הרב שיף: "בהירות הזיכרון שלו הייתה יוצאת דופן למדי. הייתה בו שמחה, ויש לי תמונה בראש שלו צוחק; עדיין אפשר לראות את הילד הקטן והשובב שהוא היה לפני 90 שנה. יש לו את כוח החיים הייחודי הזה שנובע מכל הניצולים האלה; בפגישה איתם אתה נוגע בהיסטוריה. זו הייתה זכות עצומה לפגוש אותו".

העובדה ש-51 הנערים קיבלו את חייהם בשמחת תורה אינה צירוף מקרים, מאמין הרב שיף, שמציין: "מנגלה היה כה מושחת עד שערך סלקציות בראש השנה וביום כיפור 1944".