משטר האייתולות מבועת: היערכות חירום, כינוס פרוקסיז ואיומים לכל עבר
נשיא איראן הודיע על צעדי חירום אזרחיים ומנהליים לקראת אפשרות של תקיפות אמריקניות או ישראליות, בעוד מקורות אזוריים מדווחים על תיאום גובר בציר ההתנגדות. במקביל נשמעים איומים מפורשים מצד בכירים איראנים וחיזוק המסרים בדבר מוכנות מלאה למלחמה – לצד הערכה כי העימות, אם יפרוץ, יהיה אזורי ורב־חזיתי
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן צילום: שאטרסטוק
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, החל ליישם צעדי חירום שנועדו לחזק את אספקת הסחורות החיוניות ולשמור על תפקוד הממשל במקרה של התקפות חדשות על המדינה מצד ארצות הברית או ישראל. כך דווח ב־Financial Times, דיווח אותו תרגם ברק בטש, כתב i24NEWS.
בפגישה שקיים אמר פזשכיאן: “אנחנו מעבירים סמכויות לפרובינציות כדי שהמושלים יוכלו ליצור קשר עם הרשות השופטת ועם פקידים בארגונים אחרים ולקבל החלטות בעצמם”. הדברים נאמרו על רקע הערכות בטהראן לאפשרות של הסלמה ביטחונית.
במקביל, עלי גולאקי, עיתונאי בעל קשרים הדוקים למוסדות הביטחון באיראן, אמר לעיתון הרפורמיסטי Ensafnews כי איראן וארצות הברית מנהלות שיחות “ישירות או עקיפות” ב“מדינה שלישית”. עם זאת, הוא הטיל ספק ביכולת הדיפלומטיה למנוע עימות, והגדיר מלחמה עתידית כ“סבירה מאוד”.
בדיווח נוסף נמסר כי פזשכיאן שוחח בטלפון עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, והאשים את ישראל וארצות הברית בתמיכה ישירה ב“מחרחרי המהומות” באיראן. במקביל, יועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, מוחסן רזאאי, שיגר איום חריף: “אם תתקפו אותנו, לא נעצור גם אם תתחננו להפסקת אש”.
אתר “ארם ניוז” האמירתי דיווח, מפי מקורות לבנוניים ועיראקיים, כי בימים האחרונים התקיימו פגישות אינטנסיביות שבהן כונסו מנהיגים מ“ציר ההתנגדות”, תחת פיקוח ישיר של מפקדי כוח קודס של משמרות המהפכה. מטרת הפגישות הייתה לגבש עמדה מאוחדת מול תקיפה אמריקנית פוטנציאלית נגד איראן ולבנות תוכנית מעשית לשלב שלאחריה.
לפי המקורות, הדיונים חרגו מעבר להערכות מצב וכללו פירוט של תרחישי מלחמה, מנגנוני תגובה וחלוקת תפקידים בין הזירות השונות, במטרה למנוע ריכוז של העימות באיראן בלבד ולהפוך כל מלחמה לעימות אזורי רב־חזיתי. עוד צוין כי הצהרות שפורסמו לאחרונה בידי בעלי ברית של טהראן משקפות מעבר משלב האזהרות לשלב הצגת עמדה מדינית וצבאית ברורה.
לדברי המקורות, הצהרות של מיליציות בעיראק, החות’ים בתימן ולבסוף חיזבאללה בלבנון מהוות תרגום ישיר של ההבנות שהושגו, ולפיהן כל מלחמה נגד איראן תיענה בתגובה קולקטיבית, כאשר אופי ההשתתפות ישתנה מזירה לזירה.
המקורות הדגישו כי בטהראן ובקרב בעלות בריתה שוררת ההערכה שהמלחמה הבאה, אם תתרחש, לא תדמה לעימותים קודמים. בהתאם לכך, הוסכם כי התגובה לא תהיה בהכרח סימולטנית, אלא הדרגתית ומחושבת, כדי לבלבל את היריב ולמנוע הגבלת הלחימה לזירה אחת. חלק מהזירות יופקדו על פגיעה ישירה בנוכחות האמריקנית, בעוד אחרות יישארו בעמדת לחץ מרתיע עם אפשרות להסלמה מהירה.
על רקע נאומו של נעים קאסם מזכ"ל חיזבאללה, ציינו המקורות כי חיזבאללה רואה במלחמה פוטנציאלית באיראן אירוע שישפיע עליו בעקיפין, בין אם דרך פגיעה בסביבתו האזורית ובין אם דרך פתיחה מחדש של סוגיות צבאיות ומדיניות בלבנון. במקביל, לדברי מקורות ביטחוניים לבנוניים, חיזבאללה אינו צפוי להתערב מיד עם המכה הראשונה נגד איראן, אלא אם יתברר שמדובר במתקפה רחבה שמטרתה פגיעה מקיפה ביכולות האיראניות.
במקביל, סגן מפקד חיל הים של משמרות המהפכה הצהיר כי לאיראן “שליטה מלאה בשמיים ובמים של מצרי הורמוז”, וכי היא שולטת בכל התנועות הימיות, השטחיות והתת־ימיות, לרבות מעבר כלי שיט תחת דגלים שונים. לדבריו, "מדינות שכנות הן ידידותינו, אך אם אדמתן, שמיהן או מימיהן ישמשו נגד איראן, הן ייחשבו עוינות. מסר זה הועבר לצדדים באזור".
סוכנות “פארס” של משמרות המהפכה הוסיפה לאיים וטענה כי שיבוש נתיב השיט במצרי הורמוז הוא יכולת מבצעית שאינה מורכבת עבור איראן, וכי 33 הקילומטרים של המצר מהווים מנוף שיכול, לדבריה, לזעזע את הכלכלה האמריקנית ולהצית עימות אזורי רחב.
