"לסלוח לו": ההצעות היצירתיות סביב משפט אייכמן שטלטל את המדינה

מאות מכתבים ששלחו אזרחים, שורדי שואה וילדים לנשיא המדינה ולכנסת במהלך משפטו של אדולף אייכמן נחשפו היום (שלישי) בכאן חדשות ברשת ב’, 65 שנה לאחר המשפט שטלטל את המדינה. הפרסום מגיע ברקע יום הזיכרון הבין־לאומי לשואה, המצוין היום.

המכתבים נשלחו לנשיא המדינה דאז, יצחק בן־צבי, ונמצאו בתיקים נשכחים מארכיון המדינה. הם מתעדים את סערת הרגשות הציבורית בשנת 1961, סביב גזר הדין וההוצאה להורג – היחידה בתולדות המדינה.

באפריל 1961, לאחר שנחטף מארגנטינה במבצע של המוסד, עמד אייכמן למשפט בירושלים. המשפט סימן קו פרשת מים בזיכרון השואה, כאשר לראשונה ניתנה במה מרכזית לעדויות הזוועה של השורדים. בית הנשיא הוצף בפניות שביקשו להמציא עונשים “יצירתיים”, החורגים מגבולות החוק היבש.

בין המסמכים בלטו מכתבים של בני נוער וילדים, ששיקפו את הזעזוע העמוק בציבור. חוה ניסימוב, בת 13 מראשון לציון, הציעה “לעשות כלוב מיוחד בגן החיות בתל אביב ולשימו שם… וכל האדם הרוצה לראותו יראוהו כשם שרואים חיה מסוכנת מאוד”. עוד כתבה כי אם יוצא להורג, “תנו את גופתו מאכל לחיות מפני שאדם זה אינו ראוי לקבורה”.

אריה לבבי מתל אביב הציע “לקבור אותו חי בתא הזכוכית שיעמוד בבית יד ושם”, ואף פירט מסע משפיל: “בשבתות ובחגים, כדאי להוביל אותו על ארונית שטוחה ופתוחה בתא הזכוכית לאורך ולרוחב של מדינתנו, כדאי להראות לקהל את החיה הטורפת הזאת”.

חלק מהכותבים ביקשו לשוות להוצאה להורג אופי היסטורי או דתי. במכתב אחד נכתב: “תלו את העמלק שונא ישראל ביום תשעה באב ונעשה זה היום שמחה ומשתה לדורות”. כותב אחר דרש לקיים את התלייה כאירוע ראווה: “אבקשך לקיים את התלייה בפומבי… בעיר העברית הראשונה – שכל האנושות תראה את המן תלוי על העץ”.

קולות הזעם עלו גם ממכתבים אנונימיים, בהם אחד שנחתם בשם הקורבנות: “אנו ששת המיליונים מבקשים פה אחד לתלות את רוצחנו… האמנם קיבלנו את החנינה, אבל בקבר”.

לצד הקריאות הקשות, נמצאו גם מכתבים שהתנגדו לעונש המוות. יוסף לוין, ניצול שואה מארצות הברית שאיבד את כל משפחתו, כתב כי “אין עונש שמתאים לפשעיו”. הוא הציע טקס מבוים: “שאייכמן יובל אל הגרדום, החבל ייכרך סביב צווארו, ואז… תוקרא הצהרה כי ישראל איננה אומה של נקם… ואשר תסלח אפילו לאייכמן”.

אזרח אחר סיכם את הדילמה: “תליית אייכמן אמנם תביא קץ לחיי הצורר – אך גם תסיים תקופה יפה, בה לא היה קיים גרדום בישראל”.

בסופו של דבר נידון אייכמן למוות והוצא להורג ב־1 ביוני 1962 – האדם היחיד בתולדות מדינת ישראל שהוצא להורג לאחר משפט.