דיווח חי: השופט שטיין: הממשלה לא יכולה לסגור יחידה צבאית?

השופט שטיין: אני חושב ועדיין לא שוכנעתי אחרת שלממשלה יש סמכות לסגור את גלצ. אבל גם את זה היא צריכה לעשות בהליך סדור. הליך מנהלי סדור לא יכול להיות שמסקנותיו כתובות בו עוד לפני שקוים, כמו שנכתב במכתב של שר התקשורת תחת סמל המדינה. (ציטוט שכתב העיתונאי נטעאל בנדל שהוסיף: במכתב כתב השר קרעי לשר הביטחון שגלצ הפכה מעוז פוליטי שמחליש את הלוחמים ויש לסגור אותה). 

השופטת ברק-ארז הצטרפה לשטיין: העמדה של שר התקשורת מאוד רלוונטית להליך, ואפשר היה ששר הביטחון יוציא מכתב לוועדה אתם רשאים להחליט כראות עיניכם, אלא שזה לא קרה. זה שר התקשורת שבמקביל עוסק ברפורמות אחרות בשוק התקשורת.

נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר: "אין ראש ממשלה, שר או רמטכל אחד בתולדות המדינה שלא עסק בבעייתיות של התחנה הצבאית והביע רצון להיפטר מהאנומליה באמצעים שונים. 

מה שהשתנה לשיטת היועצת זה אקלים של מדיניות ממשלתית ביחס לכלי תקשורת… במדינה עם שלטון חוק, המדיניות משתנה והדין המנהלי לא משתנה ביחס לזה.

טוענים כאן שחייבים להפעיל שידור פוליטי המופעל על ידי צבא. להיפך, יש כאן פגיעה מבנית בשוק התקשורת. התחנה פועלת בתדר ארצי, ומופעלת על ידי כוח אדם שהוא דה פקטו חינם. אם הייתי עותר ציבורי שבא בטענה שצריך לסגור את התחנה כי היא פוגעת בחופש העיסוק של תחנות הפרטיות - זו הייתה טענה מעניינת".

נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר: "אומרים פה שוב ושוב שיש לתחנה מיליון מאזינים. בודאי, כי יש מונופול על התדר הארצי. זה כמו שיתהדר הקומוניסט שכולם קונים לחם באותו מקום.

הדין לא השתנה בארבע השנים שחלפו מאז מאז חוות הדעת הקודמות. אלא רק זהות הממשלה. מדוע לא היה משפטן אחד בשירות הציבורי בתולדות המדינה עד לימון וסומפולינסקי שטענו את הטענות הללו?"

נציג היועמ"שית, ענר הלמן: "סגירת גלי צה"ל לא עומדת לבדה. ההחלטה מתקבלת כשבמקביל התאגיד משותק, הממשלה מבקשת להפסיק התקשרויות עם עיתון הארץ כי לא מוצא חן בעיניה מה כותבים ב"הארץ", ומקדמת את חוק השידורים. זה רלוונטי וזו דרמה.

אם דרך המלך היא חקיקה ראשית, ואת זה אמרו גם חוות דעת קודמות. כשאתה לא הולך בדרך המלך עולה השאלה למה? עצם זה מצריך הסבר".

עוד טען הלמן כי העיתוי בעייתי משום שהבחירות מתקרבות וכן כי "כשסוגרים כלי תקשורת מרכזי זה יוצר אפקט מצנן עצום על שאר העיתונאים. אולי כדאי להם להיזהר?"

נציג היועמ"שית, ענר הלמן: "אנחנו בני אדם, כולם שונאים ביקורת. פוליטיקאים מאוד לא אוהבים ביקורת ולכן בוודאי שבנושא התקשורת צריך להיזהר מאוד כאשר מקבלים החלטה ולא להשתמש באנשים פוליטיים. 

יו"ר הוועדה המייעצת פרש כי הוא בניגוד עניינים. זה דבר חמור, החלטה מנהלית צריכה להתבטל אם התקבלה בניגוד עניינים. יושב בוועדה אדם בניגוד עניינים במשך חודשים, זה חמור".

נציג היועמ"שית, ענר הלמן: "החלטת הממשלה התקבלה בניגוד לחוות דעת מחייבת של היועצת שיש מניעה משפטית. די בזה בלבד. אין חזקת תקינות להחלטה כזאת ודי בכך כדי להוציא צו על תנאי. בנוסף, שר הביטחון סימן את המטרה מראש כשאמר 'מה שהיה לא יהיה' ובאנשים שהוא מינה. אין שם אף גורם מקצועי, אין שם נציג מהצבא. שניים בעלי זיקה פוליטית ברורה".

עו"ד בעז בן צור, נציג ועד עובדי גל"צ: "בדו"ח הוועדה נכתב 'בהמשך לחדירת הפוליטיקה לצה"ל'... מה זה הטיעון המופקר הזה? אלה הסיבות שהממשלה מקימה ועדה חדשה? זו תשתית?"

השופט שטיין: "מתי לשיטת אדוני אפשר לסגור את גלי צה"ל". בן צור: "באמצעות חקיקה שעומדת באמות המידה החוקתיות". שטיין: "אז אם יש פגיעה בחופש הביטוי העמוק, אז אף פעם אי אפשר לסגור לשיטתך". בן צור: "במקרה כזה נבחן אז אם אמות המידה החוקתיות התקיימו או לא".

בהמשך טען בן צור: "הנציג הרשמי של הצבא מסביר למה הצבא רוצה בהמשך קיומה של גלי צה"ל וכי יושמו המלצות ועדת זמיר".

עו"ד בעז בן צור, ועד עובדי גל"צ מתמקד בטענותיו במה שמכונה הפגמים המינהליים בהחלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל, בדגש על הוועדה שהקים שר הביטחון והמליצה לסגור: "שניים מחברי הוועדה התבטאו בצורה נחרצת בסוגיה. הוועדה הוקמה זמן קצר אחרי שכבר הוקמה ועדה לנושא ומסקנותיה התקבלו ולכן צריך הצדקה כדי לסטות מהקו שהממשלה התוותה. עמדת הצבא כמעט לא מוזכרת בדו"ח הוועדה. יש סימון מראש, הקדימו את המסקנה להליך".

עו"ד יעל גרוסמן, מועצת העיתונות: "הרמטכ"ל הוא זה שצריך לקבל את ההחלטה הזו, באישור שר הביטחון. כך קובע החוק. במקרה הזה אין החלטת רמטכ"ל. ולא רק אלא שהוועדה שאפילו לא כללה איש צבא, ומי שייצג בוועדה את הצבא הוא רמ"ט אכ"א שעמדתו הייתה ברור בעד הותרת גלי צה"ל. הוא אמר שהיא מסייעת לצבא במשימות".

השופט שטיין: "אני רוצה לבחון עד כמה זו טענה כנה ורצינית. נניח שהרמטכל ושר הביטחון מגיעים למסקנה אחרי ששמעו את כל הגורמים - זה יהיה בסדר מבחינת גבירתי?"

גרוסמן: "זה יצטרף להישקל בהיבטים נוספים של פגיעה בחופש הביטוי ועוד אבל זה הבסיס". שטיין: "התחושה שלי היא שלפי טענת גבירתי אף פעם אי אפשר לסגור את התחנה". גרוסמן: "אם יש החלטה של הרמטכל והיא מקבלת אישור בית המשפט העליון..."

השופט שטיין: "למה צריך אישור בית המשפט? הוא לא מנהל את הצבא וגם לא את חופש הביטוי". גרוסמן: "החלטה מן הסוג הזה צריכה לעמוד בכל המגבלות, יש לנו פסקת הגבלה בחוק היסוד שקובעת מתי ניתן לפגוע בזכויות יסוד".

שטיין: "מדוע זה זכות יסוד שיהיה גלי צהל? להבדיל מחופש הביטוי באופן כללי". גרוסמן: "כי במציאות היא רכשה לעצמה קהל מאזינים כל כך רחב ומקום חשוב בחלל התקשורת". שטיין: "מתוקף מה גבירתי מעלה את זה לזכות חוקתית? בחופש הביטוי לא נכללת דרך מסוימת שבה הציבור צריך לקבל מידע".

עו"ד אמיר בשה, נציג ארגון העיתונאים: "זו תוכנית כללית לריסוק התקשורת, אי אפשר להתעלם מהאקלים החיצוני".

השופטת דפנה ברק ארז: "נבקש להתמקד בטיעונים המשפטיים".

עו"ד אמיר בשה, נציג ארגון העיתונאים: "ההחלטה על הקמת הוועדה הייתה בניגוד לדרך שבה אמורה לקום ועדה ציבורית". עוד אמר: "תדר רדיו זה משאב ציבורי".

השופט כשר: "אבל איך מגיעים מזה שמוקצה לו משאב ציבורי לטענה שצריך חקיקה כדי לסגור את הגוף הזה?"

בשה: "זו שאלה אדוני, אין לי תשובה שחור לבן"

השופט שטיין לנציג התנועה לאיכות השלטון: אם השר והרמטכל סיכמו ביניהם לסגור את פלסר נחל?

הס: אין מניעה, אבל יש מניעה לסגור את גלי צהל

שטיין: אין שום אסמכתא בדין למה שאתם אומרים. אלה טענות מאוד כלליות

הס: היא מעוגנת בחקיקה... החלטת ממשלה צריכה להיעשות על בסיס תשתית עובדתית והיו בפניה מסקנות הוועדה הקודמת, אבל היא בחרה למנות ועדה חדשה שתגיע למסקנות הרצויות מבחינתה

שטיין: אם ככה אפשר להגיש עתירה גם נגד החלטה לסגור את פלסר נחל

הס: ככל שאין תשתית עובדתית להחלטה ויש פגיעה בזכויות

השופט שטיין: לפני שאתה טוען לפגיעה בזכויות אתה צריך להוכיח שיש בכלל זכויות

עו"ד הס, נציג התנועה לאיכות השלטון: "מה שהמחוקק עשה פה הוא לקחת את אותה יחידה צבאית שלא הוקמה בחקיקה וייחד לה סעיף ספציפי שמכפיף אותה ברכיבים מסוימים לרגולטור אזרחי. לא ניתן היה לשיטתנו לסגור אותה בהחלטת ממשלה מכיוון שהיא הפכה להיות עמוד תווך בתשורת הישראלית ולכן נדרשת חקיקה על מנת לסגור אותה. זה לא הגוף היחיד שלא כונן בחקיקה אבל כן מאוזכר בחקיקה, כך למשל מוסד היועץ המשפטי לממשלה".

השופטים הקשו על עו"ד הס שוב ושוב. 

השופטת ברק ארז: "אדוני אנחנו קצת מרחיקים לכת, אתה לא צריך לטעמי להצביע על מקרה מספיק דומה. גם משרדי הממשלה לא הוקמו בחקיקה ספציפית כל אחד בפני עצמו".

עו"ד הס, נציג התנועה לאיכות השלטון: "אין מחלוקת שיש אנומליה מסוימת בקיומה של תחנת רדיו בצבא. השאלה היום היא האם הממשלה מוסמכת לסגור אותה באופן שבו היא עשתה זאת. במקביל למהלך הזה הממשלה עושה שורה של מהלכים לפגוע בתקשורת החופשית. גל"צ היא רכיב אחד".