הכאוס שאחרי הטבח: בישראל חששו מאלפי נעדרים וחטופים

איתור החלל האחרון ברצועת עזה, רס"ר רן גואילי הי"ד, והשבתו לקבר ישראל, היווה ציון דרך משמעותי ומרגש גם עבור אנשי מפקדת השבויים והנעדרים. מאז 7 באוקטובר היא פועלת כמפקדה משימתית בהובלת מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, במטרה לתת מענה כולל לסוגיית השבויים והנעדרים, במיקוד בהגנה על החטופים, בירור גורלם והשבתם.

במהלך יותר משנתיים, המפקדה בראשות אלוף (במיל') ניצן אלון, הובילה מבצעים חשובים, תהליכים לחזרתם של החטופים וליווי הדוק של המילואימניקים והמשפחות.

איישו אותה בעלי תפקידים סדירים שהוסטו מתפקידיהם במערך המבצעים המיוחדים, לצד משרתי מילואים ויועצים, ובשילוב כוח אדם ממערכי אמ"ן, יחידות צה"ל וגופי מערכת הביטחון. ובמספרים: כ-2,100 משרתי מילואים (כ-60% מהסד"כ כולו), מתוכם כ-1,300 ממערך המבצעים המיוחדים וכ-800 משרתים נוספים מיותר מ-50 יחידות שונות, חלק ניכר מחטיבת המחקר ויחידה 8200. 

בשבעה באוקטובר הוערכה תמונת המצב הראשונית בכ-3,100 נעדרים וחטופים, בין היתר בשל היקף נרחב של מנותקי קשר, ולאחר ניתוח נתונים מעמיק וגיבוש תמונת מצב מבוססת, הוגדר כי מדובר ב-255 חטופים, מתוכם 4 אשר הוחזקו בשבי עוד טרם פרוץ המלחמה (אורון שאול והדר גולדין הי"ד, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד). 

במסגרת פעילות המפקדה הוחזרו 168 חטופים חיים ו-87 חטופים חללים. בזמן המלחמה חולצו 59 חטופים חיים וחללים במסגרת מבצעים מיוחדים.

לכל משפחת חטוף הוצמד קצין שו"ן בכיר ייעודי, אשר קיים קשר רציף לאורך המלחמה, עדכן במידע מודיעיני וניסה לייצר ודאות מרבית באשר למצב יקירם בשבי. כלל המידע שניתן היה להעביר, (בכפוף לביטחון מקורות, ביטחון השו"ן וצנעת הפרט), הועבר למשפחות, במטרה לאפשר הבנה מיטבית של תמונת המצב.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה, והפגיעה המשמעותית בחמאס לאורך המלחמה יצרו תנאים שאפשרו את השבת כלל החטופים, הן במסגרת מבצעים מיוחדים והן באמצעות עסקאות. המפקדה עשתה שימוש הן במודיעין שהופק בתקופה זו והן במודיעין מוקדם שהיה קיים טרם פרוץ הלחימה, לצורך איתור החטופים וקידום מאמצי חילוצם ושחרורם. 

עיקרי פעילותה התאפיינו במספר דרכים:

-גיבוש תמונת מצב מתעדכנת באשר לממדי האירוע, לרבות מיפוי שיטתי ורציף של סטטוס מנותקי הקשר, הנעדרים והחטופים, בדגש על השבועות והחודשים הראשונים ללחימה. 

קשר עם המשפחות ותיווך תמונת המצב עבורן, בירור גורל החטופים ותהליכי קביעות מוות, מחקר מיקומי חטופים חללים והכוונת מבצעי חילוץ. הקשר התבצע בתיאום בין גורמי מפקדת השו"ן ואמ"ן ומערך הנפגעים באכ"א.

 התארגנות מודיעינית ממוקדת, תוך מיקוד במחקר צד אדום, לצורך גיבוש תמונת מודיעין מבוססת על חטופים חיים וחללים כאחד. 

הקמת צוות מו"מ ייעודי והגדרת משימתו כחלק מהמאמץ הלאומי להשבת החטופים, תוך שילוב בין מחקר מודיעיני, הבנת כוונות האויב ותמיכה בתהליכי קבלת ההחלטות.

ואת פעילותה אפשר לחלק ל-4 תקופות זמן מרכזיות. הראשונה, מ-7 באוקטובר ועד למבצע "דלתות שמיים". זו התמקדה בבניית תמונת מצב ראשונית ובפיתוח מנגנונים, במקביל לתחילת התמרון הקרקעי ולהקמת המפקדה כיחידה סדירה ועצמאית. במהלך התקופה חולצו ושוחררו 5 חטופות. חטופה אחת חולצה במבצע מיוחד, ו-4 חטופות שחמאס שחרר בשתי פעימות שונות. לאחר מכן, במסגרת משא ומתן, בוצע מבצע "דלתות שמיים", בו שוחררו 105 חטופים חיים.

עד למבצע "כנפי דרור", חולצו 47 חטופים וחללים במסגרת מבצעים מיוחדים. במקביל לפעילות המבצעית ברצועת עזה, לרבות פשיטות לבתי החולים שיפא ונאצר, תקיפת מרואן עיסא ותחילת התמרון ברפיח, חאן יונס, ג'באליה ותל סולטאן. במקביל, צוות המלחמה המיוחד לענייני שו"ן עבר לפעילות מבסיס נפרד, נוכח גידול בסד"כ והצורך ביכולות עצמאיות ובלתי תלויות.

בהמשך, ועד תום מבצע "שבים לגבולם", שוחרר החטוף עידן אלכסנדר וחולצו 10 חטופים חללים נוספים במסגרת מבצעים מיוחדים. המפקדה פעלה ליצירת מנגנוני הגנה ושימור על החטופים לאורך כל התקופה, במקביל לתמרון צה"ל ברצועה במסגרת מבצעי "מרכבות גדעון א'" ו"מרכבות גדעון ב'", במסגרת מבצע "שבים לגבולם" שוחררו 47 מתוך 48 החטופים שנותרו בשבי, מתוכם 20 חיים ו-27 חללים. ובמבצע "לב אמיץ", שוחרר החטוף רס"ר רן גואילי הי"ד, במבצע חילוץ מורכב. 

במסגרת העבודה השוטפת של מפקדת השו"ן, ניהלו אנשיה ממשק רציף והדוק מול גופים שונים בצה"ל, מתוך הבנה כי הצלחת המשימה נשענת על סנכרון מתמיד בין מודיעין, תכנון והפעלה מבצעית.