העידן שאחרי נסראללה: נעים קאסם מהדק שליטה וממנה מקורבים לתפקידי מפתח ביטחוניים

מאז סיום המערכה מול ישראל בסוף נובמבר 2024, נמצא חזבאללה בתהליך מקיף ועמוק של ארגון מחדש על רקע הפגיעה הקשה בארגון, כולל בצמרת ההנהגה ומינויו של נעים קאסם למזכ”ל החדש.

בתחילת פברואר 2026, נמסר כי הנהגת חזבאללה קיבלה את התפטרותו של ופיק צפא, שעמד בראש יחידת התיאום והקישור מאז שנת 1987 ונחשב לאחד המקורבים ביותר לנצראללה ולאחד האישים הבולטים והמשפיעים בצמרת הארגון. פרשנויות בכלי התקשורת העריכו כי ההתפטרות נבעה ממחלוקות עמוקות בין צפא לבין קאסם, אולם גם ציינו כי המהלך הוא חלק ממאמצי המזכ”ל לארגן מחדש את ההיררכיה הארגונית בחזבאללה עם הידוק שליטתו במנגנונים הביטחוניים, הפוליטיים והתקשורתיים של חזבאללה, תוך הסתמכות על דמויות שנאמנות לקאסם ובעלות בולטות תקשורתית נמוכה יותר כדי לצמצם את סיכוני הפגיעה מצד ישראל.

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור ע״ש אלוף מאיר עמית, סיום תפקידו של ופיק צפא הינו מהלך שנועד לייצב את הנהגת חזבאללה, לצמצם את הַפְּגִיעוּת של בכירי הארגון ולייצב את השליטה הארגונית של המזכ”ל לאחר הזעזוע העמוק בארגון. עם זאת, ריכוז סמכויות בלשכת המזכ”ל והחלשת מוקדי כוח ותיקים עלולים לייצר חיכוכים סמויים ולערער איזונים פנימיים. הצלחת המהלך תימדד בין השאר ביכולת הארגון לשמר לכידות, למנוע דליפות מודיעיניות נוספות ולהגדיר מחדש את יחסי חזבאללה עם המדינה הלבנונית מבלי לוותר על עקרונות הליבה שלו.

כלפי חוץ, המשיכו בכירי חזבאללה, ובעיקר חברי הסיעה בפרלמנט, להציג מראית עין של ארגון שהצליח להתאושש מהמכות הקשות שספג וטענו כי הוא הצליח לשקם את מבנה ההנהגה והמבנה הצבאי בכל הדרגים.

כך למשל, חבר הפרלמנט, עלי פיאצ’, טען כי לארגון קיים “מבנה צבאי סודי חדש, עם הנהגה צעירה ודינמית יותר”, תוך הפרדה מחודשת בין הזרוע הצבאית לפוליטית וקיצור שרשראות הפיקוד. עם זאת, “גורמים בארגון” הודו כי פאניקה וכאוס עדיין ניכרים בקרבת ההנהגה וכי הדבר משפיע על המרקם הפיקודי. לצד זאת, נטען בכלי תקשורת עצמאיים או שידועים בהתנגדות לחזבאללה כי קיימים מחלוקות עמוקות ומאבקי כוח בין פלגים יריבים בצמרת הארגון.

מקורות המקורבים לחזבאללה מסרו כי הארגון מתמודד לאחרונה עם מתחים פנימיים חריגים בצמרת הנהגתו. לטענתם, ישנם מאבקי כוח בתוך מועצת השורא, אשר מושפעים גם מהפילוג בין זרמים פרגמטיים ושמרניים באיראן, ויוצרים קיפאון בקבלת החלטות מרכזיות ומעמידים בספק את יכולתה של ההנהגה הנוכחית לכפות קונצנזוס.

ביטוי בולט לכך הוא העיכוב במינויו הרשמי של יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מוחמד רעד, לסגן מזכ״ל הארגון, עיכוב הנתפס כסימן להיסוס מצד המזכ״ל קאסם וללחצים מצד זרמים שמרניים המתנגדים להתחדשות במבנה ההנהגה, ובמיוחד למינוי דמות פוליטית שאינה איש דת. “מקורות” העריכו כי השלמת המינוי, אם תתרחש, תפתח מאבק נוסף על הנהגת סיעת חזבאללה ותעמיק את הטלטלה הפנימית.

ב-6 בפברואר 2026, דווח כי ופיק צפא הגיש את התפטרותו מראשות יחידת הקישור והתיאום בחזבאללה, מהלך חריג וחסר תקדים במנגנון הביטחוני של הארגון. לפי “מקורות שונים”, ההתפטרות נבעה ממחלוקות עמוקות עם מזכ״ל הארגון, נעים קאסם, ועם חבר מועצת השורא ויו”ר הסיעה הפרלמנטרית, מוחמד רעד, על צמצום סמכויותיו וסטייה מהחלטות הנהגת הארגון, כמו למשל בעידוד מחאות סביב סוגיית הגבלת הנשק.

מקורות ציינו כי צפא הגיש את התפטרותו כבר לפני זמן מה, אך הנהגת חזבאללה קיבלה אותה רק לאחר שעמד על החלטתו. במסגרת השינויים, הועברו סמכויות יחידת הקישור לידי חסין אלעבדאללה, מקורב לקאסם ולשעבר אחראי הביטחון בדרום, בעוד שאחמד מהנא, ששימש עוזרו של רעד, הוסמך לנהל את הקשר מול המדינה וגורמי חוץ. יצוין כי חזבאללה לא פרסם הודעה רשמית על סיום תפקידו של צפא.

מפרשנויות בכלי תקשורת עולה כי פרישת צפא מהתפקיד שבו החזיק מאז שנת 1987, היא ככל הנראה חלק ממהלך ארגוני נרחב בצמרת חזבאללה, אשר נועד לבסס את ההיררכיה תחת נעים קאסם ולרכז בידיו את קבלת ההחלטות תוך מינוי אנשים שבולטים פחות מבחינה תקשורתית, לצד ניסיון לצמצם את החיכוך מול מוסדות המדינה.

סמכויותיו של צפא פוצלו לשלושה נתיבים נפרדים: אחריות ביטחונית בידי חסין עבדאללה; תיאום מוסדי בידי ד”ר אחמד מהנא; וניהול הקשרים הפוליטיים בידי מחלקה ייעודית. לפי הדיווח, מהלך זה משקף מעבר מדפוס ריכוזי הנשען על דמות מפתח אחת לדפוס מבוזר וזהיר יותר, שנועד לצמצם פגיעוּת אישית ולהחזיר שליטה היררכית למרכז ההנהגה.