"כולנו יהודים כאן": גבורתו המצמררת של החייל האמריקאי שעמד מול אקדח נאצי - וניצח

חייל אמריקאי לשעבר, יליד טנסי, יקבל לאחר מותו את מדליית הכבוד. כריס אדמונדס סיפר שקיבל שיחה מהנשיא טראמפ, לפיה אביו, רודי אדמונדס, יקבל את האות הגבוה ביותר שחייל יכול לקבל על אומץ ליבו בהצלת חיים. בנו של רודי, כריס אדמונדס, הוא כומר והשתתף בעבר בסמינר של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה למנהיגי דת נוצרים.

רודי אדמונדס, שנולד בדרום נוקסוויל, טנסי, בשנת 1919, הצטרף לצבא ארה"ב בשנת 1941 ושובץ לזירת הלחימה האירופית. במהלך הקרבות אדמונדס נלכד על ידי כוחות גרמניים והפך לשבוי מלחמה. הוא הפגין מנהיגות יוצאת דופן בסטאלאג IX-A, ליד העיר זיגנהיין בגרמניה, שבו היו כלואים גם כמה עשרות חיילים יהודים מצבא ארצות הברית. זה היה אחד ממחנות השבויים הגדולים בגרמניה, ורודי פיקח בו על כמעט 1,300 שבויי מלחמה אמריקאים.

הרגע המכונן של אדמונדס הגיע ב-27 בינואר 1945, כאשר מפקד המחנה הורה לו לזהות את החיילים היהודים-אמריקאים. הוא הפר את הפקודה באומרו "כולנו יהודים כאן" והדגיש את זהותם המשותפת כשבויי מלחמה. בנו של אדמונדס סיפר שהקצין הגרמני כיוון אקדח לראשו של אביו, ורודי אמר לו: "אתה יכול לירות בי, אבל אם תעשה זאת, תצטרך להרוג את כולנו". לאחר מכן, הקצין הגרמני פשוט הלך משם.

בשנת 2015 הכירה בו ישראל כחסיד אומות העולם. באתר "יד ושם" פורסמו פרטים נוספים: באחד הערבים נשמעה קריאה ברמקולי המחנה לפיה על כל השבויים היהודים להתייצב למחרת בבוקר בחזית הצריפים. כששמע זאת, הודיע רודי אדמונדס לכל השבויים האמריקאים שעל כולם, ולא רק על היהודים, להתייצב למסדר.

למחרת בבוקר, כשמפקד המחנה הגרמני, הקצין סייגמן, הבחין במספר השבויים הרב שעמדו בשורות ואדמונדס בראשם, הוא פנה אליו ואמר: "זה לא ייתכן שכולם יהודים". על כך ענה אדמונדס: "כולנו יהודים". בשומעו זאת, שלף הקצין הגרמני את נשקו האישי, הצמידו לראשו של אדמונדס ואיים: "אתה תצווה על כל היהודים לצאת קדימה מהשורות, או שתקבל כדור בראש". אדמונדס השיב: "אמנת ג'נבה קובעת שחייל שבוי חייב למסור אך ורק את שמו, דרגתו ומספרו האישי. אם תירה בי, תצטרך לירות בכולנו, כי אנו יודעים מי אתה וכשהמלחמה תסתיים תוכרז כפושע מלחמה". תשובתו של אדמונדס השפיעה על המפקד: הוא החזיר את אקדחו לנרתיק, עזב את המקום, וכל השבויים חזרו לצריפים.

בכך הציל אדמונדס את חייהם של יותר מ-200 חיילים יהודים-אמריקאים וחזר הביתה לאחר 100 ימים בשבי. לאחר מלחמת העולם השנייה המשיך לשרת את ארצו במהלך מלחמת קוריאה, ולאחר מכן החל בקריירה בעיתונאות. הוא נפטר בנוקסוויל באוגוסט 1985. עשרות שנים לאחר מותו, בשנת 2015, הוא הפך לחייל האמריקאי הראשון ואחד האמריקאים הבודדים שזכו לכבוד זה על הצלת יהודים במהלך השואה. באופן מפתיע, הוא שמר את הסיפור בסוד במשך שנים רבות, אפילו ממשפחתו. למרות אומץ ליבו המדהים, הוא לא קיבל הכרה רשמית בחייו, וסיפורו נחשף לבסוף על ידי בנו, כריסטופר אדמונדס.

על פי "יד ושם", לאירוע היו כמה עדים ששמעו את חילופי הדברים בין רודי אדמונד למפקד הגרמני, ביניהם החיילים פול סטרן ולסטר טאנר. סטרן, שעמד קרוב מאוד לאדמונדס, העיד כי חילופי הדברים היו באנגלית: "למרות שעברו 70 שנה, אני עדיין יכול לשמוע את המילים שאמר למפקד הגרמני". טאנר הוסיף כי השבויים היו מודעים לכך שהגרמנים רוצחים יהודים, והבינו שהפקודה להפרדה תסכן את חייהם באופן מיידי.