מאחורי העוצמה האמריקנית: השחיקה על סיפון הפורד

מלח אחד החמיץ את הלוויית סבו רבא. מלחית אחרת שוקלת לעזוב את חיל הים לאחר כמעט שנה הרחק מבתה הפעוטה. מלחים נוספים סיפרו על תקלות תברואה ובעיות ביוב על הספינה.

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להאריך בפעם השנייה את פריסת נושאת המטוסים ג'רלד פורד מטילה עומס כבד על אנשי הצוות ובני משפחותיהם. חלק מהמלחים אף שוקלים לעזוב את השירות עם חזרתם לנמל הבית.

הפורד, ספינת המלחמה הגדולה ביותר של ארה"ב, נמצאת בים מאז יוני האחרון. באוקטובר הוסט מסלולה ממשימתה המתוכננת בים התיכון אל הקריביים, כדי לתמוך במהלך האמריקני שנועד ללחוץ על ניקולס מדורו, אז מנהיג ונצואלה.

מוקדם יותר השנה עודכן הצוות כי הפריסה תוארך שוב, הפעם אל המזרח התיכון, על רקע אפשרות של תקיפות אוויריות אמריקניות נגד איראן. ביום שישי חצתה הפורד את מצר גיברלטר בדרכה מזרחה.

בדרך כלל פריסות נושאות מטוסים בשגרה נמשכות כשישה חודשים. מלחים על הפורד כבר מצויים הרחק מביתם שמונה חודשים.

לחיל הים האמריקני 11 נושאות מטוסים, הפועלות בלוחות זמנים מדורגים. חלקן פרוסות בזירות שונות בעולם, אחרות באימונים או בתחזוקה. לצד הפורד, גם נושאת המטוסים אברהם לינקולן וקבוצת התקיפה שלה נשלחו למזרח התיכון.

מלח אחד אמר לעיתון כי אנשי צוות רבים כועסים, וחלקם כבר מדברים בגלוי על עזיבת השירות בתום הסבב. מלחית אחרת סיפרה כי הגעגועים לבתה הפעוטה קשים, אך חוסר הוודאות מתי תשוב הביתה מכביד אף יותר. הארכות פתאומיות עלולות להביא להחמצת ימי הולדת, חתונות, לידות ואף הלוויות.

רבים מהמלחים הם צעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם, שמתגעגעים להוריהם ולחיים האזרחיים. אחרים כבר הורים בעצמם. הם מנסים לשמור על קשר עם משפחותיהם באמצעות שיחות טלפון והודעות וואטסאפ, אך בשל הסודיות סביב תנועות נושאות המטוסים, התקשורת אינה סדירה ולעיתים בלתי צפויה.

מנגד, יש מלחים הרואים בכך חלק בלתי נפרד מהשירות. אחד מהם אמר כי למרות שההארכה קשה וכולם עייפים, כל מי שהתגייס ידע כי פריסות ממושכות הן חלק מהמשימה. לדבריו, תפקידם להבטיח שהלחימה לא תגיע לעורף האמריקני, גם אם הדבר דורש שהות ארוכה ומלחיצה הרחק מהבית.