מאותתים דיפלומטיה, אך נערכים למתקפה: אלו המטרות הראשונות שארה"ב תתקוף

אלי קלוטשטיין, עמית במכון משגב לביטחון לאומי, מעריך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת כי הנשיא טראמפ "נערך לשני הכיוונים", אך מבין שהסיכוי להסדרה נמוך. לדבריו, השלטון בטהראן אינו נוטה להיכנע תחת לחץ כבד – גם בשל תפיסות תרבותיות-דתיות של כבוד לאומי.

"לא יוותרו על הזכות לגרעין"

קלוטשטיין מצביע על מסרים פומביים מצד בכירים איראנים שלפיהם לא יוותרו על תוכנית הגרעין ועל ההעשרה, גם אם יסכימו לדיונים טכניים כאלה ואחרים. לדבריו, מבחינת טהראן מדובר בעניין של כבוד לאומי לאחר שנים של השקעה כספית ואובדן מדענים.

מנגד, טראמפ הציב קווים אדומים ברורים:

בלימת תוכנית הגרעין

עצירת פיתוח הטילים הבליסטיים

הפסקת התמיכה בארגוני טרור באזור

להערכת קלוטשטיין, אם לא תושג פריצת דרך דיפלומטית – ארה"ב תנסה לאכוף את הדרישות באמצעים צבאיים.

מה יותקף ראשון?

לדבריו, במקרה של פעולה אמריקנית, ייתכן שהשלב הראשון יתמקד דווקא בנטרול איומים מיידיים על כוחות ארה"ב ובעלות בריתה – כולל ישראל – ולא בהכרח במתקני הגרעין עצמם.

הוא מעריך כי המטרות הראשוניות עשויות לכלול:

מערכי טילים ויכולות שיגור

תשתיות צבאיות של משמרות המהפכה

סמלי שלטון ומוקדי כוח ביטחוניים

בנוסף, תיתכן פגיעה ממוקדת בבכירים במשטר, אם תיווצר הזדמנות מודיעינית ומבצעית.

ומה עם ישראל?

קלוטשטיין סבור כי גם אם ישראל לא תהיה שותפה ישירה למהלך האמריקני בתחילתו, היא עשויה למצוא עצמה מעורבת במהירות. לדבריו, איראן תראה בישראל יעד נוח למכת תגובה – מה שעלול להוביל להתערבות ישראלית גם אם לא הייתה מתוכננת מלכתחילה.

טראמפ בין מורשת להרתעה

ברקע הדברים עומדת גם שאלת המורשת: טראמפ מדגיש כי הביא שלום וכי פגע בתוכנית הגרעין האיראנית בעבר, אך במקביל מתחייב שלא לאפשר לאיראן להגיע ליכולת גרעינית. הפער בין ההצהרות לבין המציאות בשטח עשוי, לפי ההערכה, לדחוף אותו לעבר מהלך דרמטי.