מהאקדמיה ועד ל"מיין קאמפף" ברשת: כך הפכה סין למוקד של הסתה פרועה נגד יהודים

דוח מחקר חדש של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) מצביע על התגברות חדה של ביטויים אנטישמיים בסין בשנים האחרונות - תופעה חריגה במדינה שבעבר נחשבה לכמעט נטולת אנטישמיות.

לפי הדוח, האנטישמיות הסינית איננה תופעה שולית, אלא כזו שמקבלת ביטוי, ולעיתים אף עידוד, בשיח התקשורתי הרשמי, באקדמיה וברשתות החברתיות, לעיתים תוך טשטוש מוחלט ומכוון בין ישראל, יהודים ויהדות.

הדוח, שחיבר ד"ר שלום סלומון ואלד, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, מבוסס על ניתוח מקיף של פרסומים בתקשורת הסינית, התבטאויות של משפיענים ואקדמאים, פעילות ברשתות החברתיות, וכן בחינה של ההקשר הגיאו־פוליטי שבו מתפתחת התופעה.

מוקדי ההקצנה: האוניברסיטאות והרשתות החברתיות

הדוח מצביע על כך שהאוניברסיטאות בסין הפכו לזירות מרכזיות להפצת אנטישמיות, בדומה למגמות שנצפו בשנים האחרונות במערב. מרצים ואנשי אקדמיה מובילים מביעים עמדות אנטי־ישראליות קיצוניות ולעיתים אנטישמיות מובהקת, תוך שימוש בלקסיקון של "קולוניאליזם", "אימפריאליזם מערבי" ו"דה־לגיטימציה" של עצם קיומה של מדינת ישראל.

בשנת 2024  סגרה סין, אחרי שלוש שנות פעילות, את האוניברסיטה הסינית הראשונה בישראל, שלוחה של אוניברסיטת בייג’ין הבינלאומית למינהל עסקים. המרצים והסטודנטים הסינים חזרו הביתה. הסיבות המוצהרות היו פרקטיות ולא  אנטי־ישראליות, אבל סגירת האוניברסיטה העבירה מסר.

במקביל, הרשתות החברתיות הסיניות משמשות כר פורה להפצת תעמולה אנטישמית. משפיענים פופולריים עם מיליוני עוקבים מפרסמים תכנים אנטי־יהודיים בוטים, לעיתים תוך ציטוט ישיר של מקורות נאציים קלאסיים – ללא סנקציות משמעותיות מצד השלטונות.

אחד הבלוגרים החשובים ביותר הוא לוּ קווֶן, שיש לו 15 מליון עוקבים. הוא מצטט  מ"מיין קאמפף" של היטלר ו"הפרוטוקולים של זקני ציון". הוא גם פרסם תמונות של נשים זרות כדי שקוראיו הסינים יוכלו לזהות כל יהודי או יהודייה לפי אפם הארוך (שנחשב למכוער במסורת הסינית הפופולרית). משפיען רשת אחר, סו לין, הצהיר אחרי 7 באוקטובר ש"חמאס נהג ביד רכה מדי".

תופעה ייחודית - אנטישמיות בלי יהודים

לפי הדוח, האנטישמיות בסין מתפתחת ללא רקע היסטורי של רדיפת יהודים וללא נוכחות יהודית משמעותית במדינה -  עובדה ההופכת את התופעה לייחודית ומטרידה במיוחד. עד לשנים האחרונות נהגה סין להתגאות בכך שהיא אחת הציוויליזציות העתיקות היחידות בעולם שלא פיתחו אנטישמיות מסורתית. אולם, החל משנת 2021 - וביתר שאת לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה – ניתן לזהות עלייה חדה בנרטיבים אנטישמיים.

בדוח מפורט ביטוי נוסף לתופעה, כאשר פקידי הממשל הסינים החליטו לעקור מן השורש כמה זיכרונות מן ההיסטוריה והתרבות היהודית בסין: ב- 2024 בוטל בבייג'ין מחזמר לא־פוליטי על הפליטים היהודים בשנגחאי, באופן שסתר את הנראטיב הרשמי החיובי הנקשר בדרך כלל לעיר שפתחה את שעריה ליהודים שנמלטו מאירופה. עוד קודם לכן הוסרו בעיר חרבין שלטי הזיכרון מקירות בניינים שהיו שייכים בעבר לקהילה היהודית, דוגמת בית הכנסת לשעבר, והמוזיאון היהודי הקטן בעיר נסגר.

ישראל, יהודים ויהדות כישות אחת

אחת ממסקנות הליבה של הדוח היא קיומה של הכללה שיטתית ומכוונת בשיח הסיני, המטשטשת את ההבחנה בין ביקורת על מדיניות ישראל לבין עוינות כלפי יהודים ויהדות.

לפי הממצאים, ביקורת על ישראל - בעיקר בהקשר הסכסוך עם הפלסטינים - מתורגמת  לדימויים, סטריאוטיפים וקונספירציות אנטי־יהודיות מוכרות מן המערב: האשמות בשליטה כלכלית עולמית, השוואות לנאצים, שימוש ב״פרוטוקולים של זקני ציון״, והצגת היהודים ככוח זדוני החותר תחת הסדר העולמי.

ההקשר הגיאו-פוליטי

המחקר מדגיש כי האנטישמיות בסין איננה תוצר של בורות בלבד, אלא תוצאה של התכנסות בין כמה גורמים: החרפת היריבות האסטרטגית בין סין לארצות הברית; התקרבות סין לעולם הערבי ולמדינות מוסלמיות, כולל איראן; אימוץ נרטיבים אנטי־מערביים הרואים בישראל וביהודים שלוחה של המערב; וחיפוש "שעירים לעזאזל" לבעיות פנימיות.

לפי הדוח, סין מצטרפת בכך לגל עולמי רחב יותר של אנטישמיות - תופעה שמתפשטת  במהירות בעידן הדיגיטלי. הדוח מזהיר מפני ההשלכות של התופעה על ישראל והעולם היהודי. ככל שהתופעה תתבסס, הדבר ישפיע באופן שלילי על דור העתיד של מקבלי ההחלטות בסין, ואף יביא לשחיקה במעמדה הבינ"ל של ישראל בזירה האסיאתית. 

המלצות

מחבר הדוח, ד"ר שלום סלומון ואלד, קובע שהמאבק באנטישמיות בסין איננו אבוד מראש,  אך הוא מחייב פעולה מתמשכת, סבלנית ורב־ממדית. הוא  מציג שורת המלצות,  ובהן: שימור הקשר הדיפלומטי עם סין, והימנעות מניתוק קשרים, לצד הצבת קוים אדומים וגבולות ברורים מול ביטויי אנטישמיות; הגברת ניטור מקצועי של השיח הסיני, באמצעות מומחים לשפה ולתרבות; חיזוק שיתופי פעולה אקדמיים ותרבותיים, ככל שהדבר מתאפשר; וגיוס קהילות יהודיות וממשלות ידידותיות לפעולה מתואמת מול תופעות אנטישמיות.

נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), פרופ' ידידיה שטרן: "כאשר האומה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם ואחת האדריכליות הגדולות של סביבת מידע מאשרת הפצת רעיונות אנטישמיים, מלבה אותם או מקבלת אותם בסובלנות, יש להתנהלותה זו השפעה שמהדהדת הרבה מעבר לגבולותיה, ועלינו להביט אל התופעה במבט מפוכח. ההשלכות המדיניוֹת הן מעשיות ומיידיות. ישראל חייבת להמשיך ולתחזק את יחסיה היקרים מפז עם ארצות הברית גם בעת שהיא שומרת מקום לחיבורים קונסטרוקטיביים עם סין. עליה לגייס קהילות יהודיות מכל העולם ולחבור לממשלות - בייחוד באירופה -המוקיעות בעקביות דיבורים ומעשים אנטישמיים, ואף מענישות בגין פעולות כאלה".