היום שאחרי חמינאי: האיש שמחזיק את איראן בידיים
עלי לאריג'אני, בן למשפחת אייתוללות, לשעבר יו"ר הפרלמנט האיראני וראש צוות המו"מ הגרעיני, שב לקדמת הבמה כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ונחשב כעת לדמות החזקה ביותר באיראן, אחרי חיסולו של חמינאי
עלי לאריג'אני צילום: תקשורת באיראן
המערכת הפוליטית באיראן מצויה בטלטלה חסרת תקדים בעקבות חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי. בתוך הוואקום שנוצר, שם אחד בולט מעל כולם - עלי ארדשיר אמולי לאריג'אני. מי שנחשב במשך שנים לאחד האנשים הקרובים ביותר לצמרת המשטר, מוצא את עצמו כעת בעמדה שמציבה אותו בלב מוקדי קבלת ההחלטות בטהרן.
לאאריג'אני, שנולד ב-3 ביוני 1958 בנג'ף שבעיראק למשפחה שמקורה בעיר אמול שבמחוז מאזנדראן, גדל בבית דתי בכיר. אביו, אייתוללה מירזא האשמי אמולי, שימש כאייתוללה בנג'ף לאחר שהוגלה לשם בידי השאה מוחמד רזא שאה פהלווי. לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979 חזרה המשפחה לאיראן.
על פי הדיווח בווינט, האחים לבית לאריג'אני מילאו וממלאים תפקידים מרכזיים במשטר: סאדק לאריג'אני עמד בראש הרשות השופטת וכיום יו"ר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר; מוחמד ג'וואד לאריג'אני מזוהה עם תחום זכויות האדם; באקר לאריג'אני כיהן כנשיא אוניברסיטת טהראן למדעי הרפואה; ופאזל לאריג'אני שימש נספח תרבות בקנדה. המשפחה נחשבת לאחת המשפיעות ברפובליקה האסלאמית, אך גם שנויה במחלוקת בציבור האיראני.
מהתעמולה לגרעין
לאאריג'אני נמנה עם הדור הראשון של אנשי המשטר שלאחר 1979, והיה מראשוני אנשי משמרות המהפכה. בשנותיו הראשונות עסק בתפקידי תעמולה, ובהמשך התמנה לראש רשות השידור האיראנית ביולי 1994 - תפקיד שבו כיהן עשור שלם, עד יולי 2004.
בהשכלתו הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת שריף, ותואר שני ודוקטורט בפילוסופיה מערבית מאוניברסיטת טהראן. כבר בתחילת שנות השמונים כיהן כסגן שר העבודה והעניינים החברתיים בממשלת מיר-חוסיין מוסאווי, ובהמשך מונה לשר התרבות וההדרכה האסלאמית בפועל באוקטובר 1992.
באוגוסט 2004 הפך ליועצו לענייני ביטחון של חמינאי, וב-2005 מונה למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. בתפקיד זה שימש גם כנושא ונותן הראשי בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית מול המערב. כהונתו הראשונה הסתיימה ב-2007 לאחר חילוקי דעות עם הנשיא מחמוד אחמדינג'אד.
יו"ר המג'לס והחזרה למוקד
במרץ 2008 נבחר למג'לס (הפרלמנט האיראני) מטעם העיר קום, ובהמשך נבחר שלוש פעמים ברציפות ליו"ר הפרלמנט - בכנסות השמינית, התשיעית והעשירית - תפקיד שבו כיהן עד 2020. בפברואר אותה שנה בחר שלא להתמודד מחדש.
לאורך השנים ניסה להתמודד על נשיאות איראן. ב-2005 סיים במקום השישי עם 5.94% מהקולות. בשנים 2021 ו-2024 נפסלה מועמדותו. גם כאשר פוטר בידי אחמדינג'אד, נותר חלק בלתי נפרד ממעגלי הכוח.
באוגוסט 2025 מונה מחדש למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי בידי הנשיא מסעוד פזשכיאן - מינוי שבוצע בהמלצה מלמעלה. התפקיד נחשב בפועל לדרגה הגבוהה ביותר אחרי המנהיג העליון, ואף בכיר מן הנשיא, שכן המזכיר משמש יד ימינו של המנהיג ביישום החלטות אסטרטגיות.
האיש שניצל
בנובמבר 2024, בעת ביקור בדמשק ופגישה עם בשאר אל-אסד, בוצע גל תקיפות ישראליות באזור שבו שהה. דווח כי היה מנותק קשר למשך שעות, ובתקיפה נהרגו מספר יועצים שהגיעו עמו. לבסוף התברר כי לא נפגע. מאז המשיך במגעים אזוריים, בין היתר בלבנון, שם התקבל בביקורו האחרון בקרירות מצד הנשיא ג'וזף עאון שהבהיר כי אינו מוכן להתערבות איראנית בענייני ארצו.
דימוי ציבורי מורכב
באוקטובר 2022, בעיצומן של ההפגנות נגד חובת החיג'אב, היה מהבכירים הראשונים שהשמיעו ביקורת זהירה על אופן הדיכוי, וקרא לסבלנות כלפי צעירים המבקשים חופש מדת. עם זאת, בציבור האיראני קיימת ביקורת על משפחתו ועל העובדה שילדיו, כמו גם חלק מאחיו, למדו במערב. אחת מבנותיו השלימה דוקטורט בארצות הברית ומתגוררת שם.
לצד זאת, עצם לידתו בנג'ף שבעיראק, עובדה המופיעה במסמכיו הרשמיים, מעוררת ביקורת בקרב לאומנים איראנים.
בין יציבות לוואקום
כעת, לאחר חיסול חמינאי, לאריג'אני מוצב בעמדת מפתח. המועצה העליונה לביטחון לאומי היא אחד ממוקדי ההכרעה המרכזיים באיראן, בעיקר בסוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות כגון התוכנית הגרעינית והמעורבות האזורית. החלטותיה כפופות אמנם לאישור המנהיג העליון, אך בהיעדרו - המשקל הפוליטי והמעשי של המזכיר מתעצם משמעותית.
בעוד איראן מנסה לייצב את עצמה בתוך התקיפות המאסיביות מישראל וארה"ב, דמותו של עלי לאריג'אני - ותיק המשטר, בן למשפחת כוח, איש מו"מ ותעמולה, ששרד טלטלות פוליטיות ותקיפות צבאיות - הופכת לאחת הדמויות המרכזיות שעשויות לעצב את פני טהרן בתקופה הקרובה.
