בחמאס והג’יהאד הבהירו כי לא יפתחו חזית: החות'ים בהמתנה

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה”ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה. נמסר כי מנהיג איראן, עלי חמינאי, מפקדי הצבא ומשמרות המהפכה, יועצים בכירים של מנהיג איראן ועשרות בכירים נוספים סוכלו בתקיפות.

איראן אישרה את מותם של חמינאי ויתר הבכירים והודיעה על הקמת מועצת הנהגה זמנית. משמרות המהפכה פתחו במבצע “הבטחת האמת 4” שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ולעבר בסיסים וכלי שיט אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון.

ארגוני “ציר ההתנגדות” בלבנון, בזירה הפלסטינית, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את “התוקפנות” וטענו כי היא נועדה לתמוך בחזון “ישראל הגדולה”. הם פרסמו הודעות אבל על מות חמינאי בהן הדגישו את תמיכתו ב”התנגדות” לאורך עשרות שנים והבהירו כי ימשיכו בפעילותם נגד “האויב הציוני”.

בלילה שבין 1 ל-2 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על חיסול חמינאי, אחרי שבארגון איימו בעבר כי יגיבו אם מנהיג איראן ייפגע. התערבות חזבאללה הגיעה על אף שבכירי ההנהגה הלבנונית הפעילו לחץ על הארגון וקראו למנוע מהמדינה להיגרר לתוך סכסוכים חיצוניים.

בחמאס ובג’האד האסלאמי בפלסטין הבהירו כי לא יפתחו בחזית תמיכה באיראן בשל הפגיעות שספגו במלחמה ברצועת עזה, וגם החות’ים עדיין לא הודיעו על חידוש התקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט בים האדום.

המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על שיגורי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור הכורדי שבצפון המדינה ובבגדאד על רקע תקיפות נגד בסיסים של המיליציות שגרמו למותם של לפחות שישה פעילים.

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור ע״ש אלוף מאיר עמית, תגובת חזבאללה נבעה מלחץ איראני למרות הקריאות בלבנון להימנע מתגובה, אך מחויבותו לאיראן גברה על נאמנותו ללבנון והביאה לתגובה תקיפה ונרחבת של ישראל. החות’ים, בשלב זה, נמנעו מתגובה, אך עלולים להצטרף ללחימה, אם כי מערכת השיקולים שלהם שונה מחזבאללה.

הנהגת החות’ים פרסמה הודעות תמיכה באיראן ובתקיפות שביצעה נגד ישראל ונגד הבסיסים האמריקאיים לצד גינוי על סיכול ח’אמנהאי. עם זאת, החות’ים לא הכריזו רשמית על חידוש התקיפות נגד כלי שיט בים האדום או על שיגור מחדש של טילים וכטב”מים לעבר ישראל.

מנהיג החות’ים, עבד אלמלכ אלחות’י, מסר כי “התוקפנות” האמריקאית-ישראלית נגד איראן היא “בלתי מוצדקת, בוטה ואכזרית” וכי היא נועדה לאפשר ל”אויב הציוני” לשלוט באזור תחת מסווה של “שינוי המזרח התיכון” ובמסגרת תוכניתו המכונה “ישראל הגדולה”. לטענתו, כל העולם האסלאמי חייב לעמוד לצד איראן ולנקוט עמדה על מנת לעצור את “התוקפנות”.

אלחות’י הוסיף כי החות’ים תומכים באופן מוחלט באיראן, המנהלת כעת את מאבק האומה האסלאמית כולה, וכי הם מוכנים לחלוטין לכל התפתחות. הוא הוסיף כי התקיפות האיראניות נגד בסיסים אמריקאיים באזור היא זכות לגיטימית ולא מתקפה על המדינות בהן הם ממוקמים שכן מבסיסים אלה היא עצמה מותקפת. אלחות’י גם קרא להמונים לצאת לרחובות כדי להביע תמיכה בעם האיראני.

לצד התקיפות באיראן, דווח כי גם המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק היו יעדים לתקיפות, אולם לא פורסמה הודעה רשמית מטעם ישראל או ארה”ב ביחס לתקיפות. ב-28 בפברואר, נמסר על שני הרוגים בתקיפת בסיס ג’רף אלנצר, דרומית לבגדאד, ששייך לגיוס העממי, ארגון הגג של המיליציות. גדודי חזבאללה בעיראק אישרו כי שני ההרוגים הם פעילים של המיליציה.

ב-1 במרץ, אישר הגיוס העממי כי ארבעה מאנשיו נהרגו בתקיפה נוספת במחוז דיאלא, צפונית מזרחית לבגדאד, וכי לפחות שמונה נוספים נפצעו. בהמשך דווח על תקיפה נגד מפקדה של גדודי חזבאללה באזר אלקאא’ם שבמערב עיראק ועל תקיפה חוזרת בבסיס ג’רף אלנצר, וגדודי חזבאללה פרסמו שמות של חמישה פעילים שנהרגו.

מנגד, ההתנגדות האסלאמית בעיראק מסרה כי במהלך 28 בפברואר 2026, כוחותיה ביצעו 16 תקיפות באמצעות עשרות כטב”מים נגד בסיסים אמריקאיים בעיראק ובאזור. כמו כן, סראיא אוליאא’ אלדם, שנחשבת מיליציית כסות ובעלת קשרים לעצאא’ב אהל אלחק, קיבלה אחריות על שיגור כטב”מים לעבר בסיסים אמריקאיים בארביל, בירת כורדיסטן העיראקית, ועל שיגור טיל לעבר בסיס ויקטוריה בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד.

המיליציות בסוריה

“חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה-אנשי הגבורה” גינתה בחריפות את “התוקפנות הציונית” נגד איראן וציינה כי זו הסלמה חמורה המאיימת על ביטחון האזור ויציבותו וחושפת את טבעו של “פרויקט ההתפשטות של ישות הכיבוש”. היא הדגישה כי פגיעה באיראן היא פגיעה בכל מדינה ערבית ואסלאמית והצהירה על תמיכתה המלאה באיראן ובזכותה הלגיטימית להגן על ריבונותה וביטחונה בהתאם לחוקים והמוסכמות הבינלאומיים. עוד קראה לאומה הערבית והאסלאמית לעמוד כאיש אחד אל מול התקיפות “הציוניות” ולפעול להכשלת “המזימות השואפות לפרק את האזור”.