חושש מהאנטישמיות: המילארדר היהודי-בריטי שרוצה אזרחות גרמנית

"בריטניה היא מקום לא נוח ליהודים כיום", אומר המיליארדר היהודי יליד קארדיף בבריטניה, סר מייקל מוריץ. המשקיע הוולשי אמר שבריטניה "עוינת הרבה יותר מארה"ב" כלפי הקהילה היהודית, והזכיר את הפיגוע בבית הכנסת היטון פארק במנצ'סטר ביום כיפור האחרון אז נהרגו 2 יהודים.

מייקל, שכתב על ההיסטוריה של משפחתו עם הנאצים, אמר לרשת BBC ש"אנטישמיות תמיד באוויר" וישנן הקבלות מודרניות לרדיפה שעמה התמודדו.

הוא אמר שהוא מגיש בקשה לדרכון גרמני, מה שהוא מכנה "פוליסת ביטוח" שתאפשר לו את האפשרות לברוח מארה"ב או בריטניה באופן שחלק מאבותיו לא הצליחו להימלט מרדיפה.

הוא גם טען כי בריטניה היא מקום פחות אטרקטיבי לעשות עסקים בהשוואה לארה"ב ולסין, וכי השימוש הגובר בבינה מלאכותית עלול להיות "משבש מאוד" עבור אנשי הצווארון הלבן.

מייקל בן ה-71, המחזיק בדרכונים בריטיים ואמריקאיים, הוא הוולשי העשיר ביותר שחי אי פעם, עם עושר שנבנה משקעות בחברות כמו יאהו וגוגל שהכניסו לו מיליארדים בתחילת שנות ה-2000. הונו האישי נאמד ביותר מ־5 מיליארד דולר.

מוריץ החל את דרכו כעיתונאי במגזין טיים אחרי שהיגר לארצות הברית בשנת 1976. אז הוא גם התפרסם בזכות הביוגרפיה המוקדמת שכתב על סטיב ג'ובס ואפל. אחרי שעשה את המעבר לעולם קרנות ההון סיכון החליט להשקיע בחברות, כמו גוגל, לינקדאין ופייפל.

בזיכרונותיו בשם "Ausländer" – המילה הגרמנית לזר או אאוטסיידר – מתאר סר מייקל את היחס למשפחתו תחת הנאצים. סביו וסבתו מצד אביו, מקס ומיני מוריץ, היו בין קרובי משפחה רבים שנהרגו במהלך השואה.

באמצעות ארכיונים ציבוריים הוא גילה ששניים מקרובי משפחתו, אוסקר מוריץ ובת דודתו מירה מרקס, צולמו על ידי הגסטפו כשהוכנסו לאוטובוסים שהסיעו אותם אל מותם.

הוריו של מייקל נמלטו מגרמניה והתיישבו בקארדיף בבריטניה, הוא אמר לרשת BBC שתחושת היותו אאוטסיידר ליוותה אותו מילדותו ונזכר כיצד פתח את מדריך הטלפונים כנער וסרק את מדור ה-"M", בתקווה שמשפחתו לא תהיה הערך היחיד תחת "מוריץ".

"לא היה מחסור באוונס ותומאס, אבל היינו מוריץ היחידים. ובעיניי, זה היה כאילו בשוליים, באותיות שחורות גדולות – היה כתוב יהודי".

בשיחה עם רשת BBC  אמר מייקל כי בעוד שאנטישמיות היא בעיה בחברות רבות, כולל קליפורניה, שם התגורר, הוא אמר שבריטניה "עוינת הרבה יותר מארה"ב" כלפי יהודים.

"יש לי בני דודים שגרים סמוך לבית הכנסת היטון פארק", אמר, בהתייחסו לזירת הפיגוע הקטלני ביום כיפור ב-2025. "ולמרות שהם לא היו חברים בבית הכנסת הספציפי הזה, הוא הכיר חבורה שלמה של אנשים שהיו שם".

מייקל אמר שאנטישמיות פירושה גם שיש "ילדים בצפון-מערב לונדון שכבר לא לובשים את מדי בית הספר שלהם" כדי להימנע מזיהוי כמי שלומדים בבתי ספר יהודיים. "כל האנקדוטות האלה הן שנוגעות ללב יותר מכל דבר אחר".

מייקל אמר שהוא מגיש כעת בקשה לדרכון גרמני, ואמר: "אני חושב שזה המקום היחיד באירופה שבו מה שקרה לפני כמעט 100 שנה מהווה חלק מרכזי מאוד במערכת החינוך, כך שיש דורות שגדלו עם זה כחלק מהתודעה שלהם".

"האם זה אומר שזה ימנע דברים נוראיים בעתיד? לא, אבל זה נותן לי איזושהי צורה קלה של ביטחון".

ב-2024 מייקל סיפר לכלכליסט: "הוריי הצליחו להימלט מהגורל הזה, אבא שלי נמלט בשנות השלושים מגרמניה הנאצית, אמא נמלטה ברכבת הילדים (רכבת שבה פונו 10,000 ילדים יהודים לאחר ליל הבדולח ונקלטו באנגליה במשפחות אומנה)".

"הוריי היו פליטים שהשתקעו באנגליה, וכנער צעיר שגדל בבית של פליטים חשבתי שזה לעולם לא יוכל לקרות שוב, שתקופת הפוגרומים הסתיימה, אבל הוריי תמיד טענו: 'אם זה קרה, זה יכול לחזור'. 7 באוקטובר הוכיח שאכן כך. מדובר בעצם בהמשך עצוב של ההיסטוריה".