מאחורי המלחמה באיראן, הביקור של מודי נראה אחרת לגמרי

המלחמה מול איראן נכנסה כבר ליומה החמישי. התקיפות בעומק האיראני נמשכות, השיגורים לישראל ולמדינות נוספות באזור אינם פוסקים, והמערכה שנפתחה במתקפת הפתע של מבצע "שאגת הארי" מסתמנת כאחת הדרמטיות בתולדות האזור. בתוך כל הדרמה הזאת, כמעט ונשכח אירוע שהתרחש ממש רגע לפני כן.

ימים ספורים לפני פתיחת המבצע נחת בירושלים ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לביקור ממלכתי מלא. הוא התקבל במשמר כבוד, נאם בכנסת, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וחתם על שורה של הסכמים, כולל בתחומים ביטחוניים. מודי עזב את ישראל רגע לפני פתיחת המתקפה המשותפת של ישראל וארה"ב באיראן.

בדיעבד, העיתוי הזה נראה כמעט סוריאליסטי. העולם כולו דיבר אז על ספירה לאחור. הצי האמריקאי כבר היה פרוס באזור, ההערכות על עימות מתקרב התרבו, והמתח האזורי היה מוחשי. ובכל זאת, מנהיג של מעצמה גרעינית הגיע לביקור ממלכתי פומבי, ללא סימן של חשש או קיצור לוחות זמנים.

קשה להניח שמדינה במעמדה של הודו לא הבינה לאן הרוח נושבת. ניו דלהי היא מעצמה גרעינית עם מערכת מודיעין עצמאית ועם קשרים אסטרטגיים עמוקים עם וושינגטון. ייתכן שמודי לא ידע את שעת הפתיחה המדויקת של המערכה, אך סביר מאוד שהבין שהאזור עומד בפני תפנית. היחסים הביטחוניים בין ישראל להודו אינם חדשים. מאז שנות התשעים הפכה ישראל לאחד מספקי הנשק המרכזיים של הודו, ושיתוף הפעולה הורחב גם לתחומי מודיעין, טכנולוגיה ולוחמה בטרור. לאורך השנים פורסם על שיתופי פעולה מודיעיניים ועל קשר ביטחוני עמוק בין שתי המדינות.

נתניהו ומודי | מעיין טואף/ לע״מ

לכן השיחה בין נתניהו למודי בירושלים לא הייתה רק שיחה טקסית. ייתכן מאוד שהיא עסקה גם ביום שאחרי. עבור הודו, שינוי משמעותי במעמדה של איראן עשוי להשפיע על כמה מהדילמות האסטרטגיות המרכזיות שלה.

הראשונה היא מסדרון הסחר הגדול שמקדמת ניו דלהי בשנים האחרונות, מסדרון הודו מזרח תיכון אירופה, הידוע בשם IMEC. הפרויקט נועד ליצור נתיב יבשתי שיחבר את הודו דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל אל אירופה. במשך שנים איראן הייתה גורם שמטיל צל על יציבות האזור ועל נתיבי השיט במפרץ הפרסי. שינוי במעמדה עשוי להסיר מכשול מרכזי בפני מימוש המסדרון.

זירה נוספת היא פקיסטן. פקיסטן חוסמת את הגישה היבשתית של הודו לאפגניסטן ולמרכז אסיה, והיא גם המדינה המוסלמית היחידה המחזיקה בנשק גרעיני. עבור ניו דלהי, איראן יציבה ופתוחה יותר למערב עשויה ליצור ציר יבשתי חדש שיחבר אותה ישירות למרכז אסיה ויעקוף את פקיסטן העוינת.

גם סוגיית האנרגיה אינה שולית. הודו היא אחת מצרכניות הנפט הגדולות בעולם. הסרת סנקציות עתידית מעל איראן עשויה לאפשר לה לחזור לרכוש כמויות גדולות של נפט וגז ואף להשקיע בפיתוח שדות האנרגיה האיראניים לטווח ארוך. מעבר לכך יש גם את התחרות הגדולה יותר באסיה. הודו רואה בדאגה את ניסיונותיה של סין להקיף אותה ברשת נמלים ובסיסים ימיים, מה שמכונה לעיתים "שרשרת הפנינים". איראן היא אחד המרחבים שבהם בייג'ינג ניסתה לבסס דריסת רגל אסטרטגית. שינוי במאזן הכוחות בטהרן עשוי להשפיע גם על המאבק הזה.

אין פירוש הדבר שהודו שותפה למערכה הצבאית שמנהלות כעת ישראל וארצות הברית. ניו דלהי נזהרת בדרך כלל מלהיקלע לעימותים ישירים והיא גם מקפידה לשמור על קשרים טובים עם רוסיה, בעלת בריתה של איראן. אך העובדה שמודי בחר להגיע לירושלים דווקא ברגע שבו האזור עמד על סף התלקחות מעניקה לביקור הזה משמעות אחרת.

במבט לאחור, הוא נראה פחות כאירוע דיפלומטי שגרתי ויותר כרגע שבו מנהיג של מעצמה עולמית הגיע לפגישה עם אחד השחקנים המרכזיים באזור רגע לפני שהמערכה יצאה לדרך. כעת, כשהמלחמה כבר בעיצומה, אותו ביקור קצר בירושלים מקבל עומק חדש לגמרי.