פרטים חדשים: כך פעלה רשת ההברחות לעזה שבה נאשם איש שב"כ

כתב האישום בפרשת הברחות הסחורות לעזה חושף כי איש שב״כ ניצל את תפקידו הביטחוני, הטעה קציני צה״ל ועמיתים לעבודה והכניס משאיות לרצועה תוך מצג שווא של פעילות מבצעית. לפי הנטען קיבל שוחד של מיליוני שקלים לכל משאית, והנאשמים פעלו בידיעה שהסחורה עלולה להגיע לידי חמאס

פרטים חדשים: כך פעלה רשת ההברחות לעזה שבה נאשם איש שב"כ
שב"כ, אילוסטרציה צילום: freepik

פרטים חדשים שנחשפים לבקשת “ישראל היום” מתוך כתב האישום בפרשת הברחת הסחורות לרצועת עזה חושפים את מנגנון הפעולה של הרשת, שבה נאשם איש שב״כ יחד עם שלושה אזרחים נוספים, שלפי הנטען פעלו תמורת סכומי עתק.

על פי כתב האישום, איש השב״כ לא רק רימה את אנשי הצבא בשטח, אלא גם הטעה את עמיתיו לתפקיד, שלא ידעו דבר על הפרשה, ואף גייס אותם לסייע מבלי שיחשדו כי מדובר בפעילות פלילית. כאשר פנו אליו שותפיו לקשר, השיב כי באפשרותו לדאוג להכנסת המשאיות לרצועה “בשיחת טלפון”, והוסיף כי כאשר יגיע לרצועה במסגרת תפקידו יברר כיצד ניתן לבצע זאת.

בהמשך סוכם כי איש השב״כ יקבל שני מיליון שקלים עבור כל משאית שתוברח לרצועה, בעוד יתרת הסכומים תחולק בין שאר המעורבים. ארבעת הנאשמים ניצלו, לפי כתב האישום, את תפקידו הביטחוני של איש השב״כ כדי להציג מצגי שווא בפני אנשי צבא, שלפיהם הכנסת המשאיות לרצועה היא חלק מפעילות ביטחונית לגיטימית. כך, פנה איש השב״כ לקצינים בשטח ובהם סמג״ד בגדס״ר הבדואי וביקש מהם לסייע בהכנסת משאיות לרצועה במסגרת פעילות מבצעית. הקצינים, שסברו כי מדובר במשימה ביטחונית, פתחו את שערי הכניסה לרצועה ואף ליוו את המשאיות פנימה, בעוד נהגי המשאיות הוחזרו לישראל ברכב צבאי. באחת ההברחות, כך נטען, הורה איש השב״כ להסיר את לוחית הרישוי של המשאית לפני כניסתה לרצועה.

גם חברו לעבודה של איש השב״כ, המכונה “קלוד”, נגרר לפרשה מבלי שידע. ב־9 באוקטובר 2025 יצאו השניים יחד לסיור בגזרת עזה במסגרת תפקידם. לפי כתב האישום, איש השב״כ הציג בפניו מצג שווא שלפיו מטרת הסיור היא לבחון את התנהלות הצבא בנושא העברת משאיות, ואף ביקש ממנו ליצור קשר עם הסמג״ד כדי לקבל הסבר כיצד ניתן להחדיר משאיות לרצועה. הסמג״ד, שסבר כי מדובר בפעילות מבצעית לגיטימית, נענה לבקשה.

עוד פורסם ב"ישראל היום", כי כתב האישום מפרט גם את חלוקת התפקידים ברשת: איימן עדאל ג’מיל דנף שימש הספק והמתווך, תכנן את ההברחות, הכין את המשאיות והסחורה ותיאם עם גורמים בצד העזתי את נקודות המסירה. עומר אחמד עלי גריפאת היה איש הקשר המרכזי בין איש השב״כ לשאר המעורבים, עדכן בזמן אמת ושילם את השוחד. לפי הנטען, כאשר ביקש מאיש השב״כ להמשיך לסייע, הבטיח לו שיהיה “מסודר לשלוש דורות”. עלי גריפאת שימש המבצע בשטח ונהג במשאיות לתוך הרצועה, בעוד איש השב״כ סיפק את הכיסוי הביטחוני שאיפשר את הכניסה.

על פי כתב האישום, הקשר בין המעורבים החל סמוך לספטמבר 2025, כאשר דנף תכנן להבריח משאיות לרצועה במטרה להפיק רווח של מיליוני שקלים לכל משאית. בין אוקטובר לדצמבר אותה שנה בוצעו, לפי הנטען, ארבע הברחות: ב־9 באוקטובר הוברחה משאית אחת תמורת 4.5 מיליון שקלים; ב־12 באוקטובר משאית נוספת תמורת 6 מיליון שקלים; ב־2 בנובמבר שתי משאיות תמורת 12 מיליון שקלים; וב־22 בדצמבר שתי משאיות נוספות תמורת 4 מיליון שקלים.

הסחורה שהוברחה כללה, בין היתר, טלפונים סלולריים, סיגריות, טבק, מזון, לוחות סולריים, מצברים, גנרטורים, מחשבים, זרקורים, בגדים, סיליקון שקוף ואופניים חשמליים.

התביעה טוענת כי הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורה תגיע לידי חמאס וכי צפו כאפשרות קרובה לוודאי שמעשיהם יסייעו לאויב במלחמתו, בין היתר באמצעות התעצמותו הכלכלית. לפי כתב האישום, חמאס הפיק מאז תחילת המלחמה מאות מיליוני שקלים מהברחת סיגריות וטבק בלבד, כספים ששימשו לתשלום משכורות לפעיליו ולגיוס חדשים.

לפי הנטען, איש השב״כ קיבל שוחד בסך שמונה מיליון שקלים במזומן: שני מיליון לאחר ההברחה הראשונה, שני מיליון לאחר השנייה וארבעה מיליון לאחר השלישית. את הכסף הסתיר בביתו ובבית אמו, והפקיד חלק ממנו אצל חבר ליחידה ואדם נוסף בשם חוסאם בשראת. בנוסף השתמש בכ־1.4 מיליון שקלים לצרכיו האישיים וקיבל גם 11 עגלים בשווי של כ־55 אלף שקלים. עבור ההברחה הרביעית ניסה לקבל ארבעה מיליון שקלים נוספים, אך הכסף לא הועבר.

יתר הנאשמים חלקו ביניהם את יתרת הרווחים: דנף הרוויח לפחות 7.75 מיליון שקלים, עומר גריפאת לפחות שלושה מיליון שקלים, ועלי גריפאת לפחות 600 אלף שקלים.

ארבעת הנאשמים חשודים בעבירות של סיוע לאויב במלחמה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לקיחת שוחד, מתן שוחד, עורמה ותחבולה ופעולה ברכוש אסור. לצד איש השב״כ שפרטיו חסויים, נאשמים בפרשה עומר אחמד עלי גריפאת (46), איימן עדאל ג’מיל דנף (44) ועלי גריפאת (69) – כולם תושבי זרזיר.

פרקליטו של איש השב"כ, עורך הדין אביגדור פלדמן מסר: "הגדרת העבירה כעבירה ביטחונית של סיוע לאוייב, המבוססת על הספקולציה שהיה עליו לדעת שהחמאס ישתלט על המשאיות היא יריקה בפניו של אדם שתרם לבטחון המדינה בעשרים השנים האחרונות במבצעים נועזים בהם סיכן את חייו עשרות פעמים וראה את הטובים ברעיו נהרגים על ידו. אי אפשר לפרט עכשיו את המבצעים בהם השתתף בעיקר בעזה, לפני ואחרי 7 לאוקטובר, אך אם לא תהיה לו ברירה והאישום של סיוע לאויב ישאר בכתב האישום יפרט עד כמה סיכן עצמו למען בטחון המדינה".

שב"כ (שירות הביטחון הכללי) הברחת סחורות לעזה

 צבע אדום

art