המלחמה באיראן היא רק הצגה? התיאוריות שמטלטלות את הרשת
בזמן שהטילים משוגרים והמזרח התיכון בוער, ברשת מתנהלת מלחמה אחרת: תיאוריות על ממשלות צללים, מבצעי דגל כוזב, AI ששולט בתודעה וקונספירציות שמעצבות מחדש את סיפור המלחמה
מפעל הפייקים ברשתות צובר תאוצה צילום: AI
בזמן שתושבי ישראל והמזרח התיכון סופרים יירוטים בשמיים וממתינים לאזעקה הבאה, ברשתות החברתיות, בפורומים מחתרתיים ובקבוצות טלגרם מתפתחת מציאות אחרת לגמרי.
שם, מלחמת ישראל וארצות הברית באיראן אינה רק עימות צבאי או אסטרטגי. היא נתפסת כחלק מסיפור גדול בהרבה, מאבק בין ממשלות צללים, פולחנים נסתרים, מניפולציות אלגוריתמיות ומלחמה על התודעה האנושית.
בעולם הזה, כל סרטון הוא חשוד, כל מנהיג הוא אולי כפיל, וכל מלחמה היא רק הצגה מבוימת היטב.
ואם לשפוט לפי נפח השיח ברשתות, זו אולי המלחמה הראשונה שמתנהלת בשני מישורים מקבילים: החזית הצבאית - והחזית הקונספירטיבית.
העימות הנוכחי החל במבצע משותף של ישראל וארצות הברית נגד איראן, שנועד לפגוע בתשתיות הגרעין ובמוקדי הנהגה בטהרן. התקיפות גרמו להסלמה אזורית ולשיגור טילים ברחבי המזרח התיכון.
אבל כמעט במקביל להתפוצצות הראשונה, התפוצצה גם זירה אחרת: האינטרנט.
רשתות חברתיות הוצפו במהירות עצומה בתיעודים, שמועות, סרטונים ותיאוריות. חלקם אמיתיים, חלקם מניפולטיביים, וחלקם פשוט פייק מוחלט.
במקביל לטילים וליירוטים, הרשת מוצפת בסרטונים ותמונות שמוצגים כתיעוד מהמלחמה - אך מתברר שחלקם הגדול כלל לא קשור אליה.
בדיקות של כלי תקשורת בינלאומיים מצאו סרטונים רבים שהוצגו כ"תיעוד מהמלחמה", אך התברר שהם מגיעים מאירועים אחרים לחלוטין, חגיגות כדורגל באלג'יריה, פסטיבל מוזיקה בצרפת או אפילו קטעים ממשחקי מחשב צבאיים.
כך למשל, סרטון ויראלי שהציג לכאורה גשם טילים איראניים מעל ישראל התגלה כחגיגת אוהדי כדורגל באלג'יריה משנת 2024. המפיצים אפילו הוסיפו קולות צרחה כדי לגרום לו להיראות כמו מתקפה.
במקרה אחר הופץ סרטון של אלפי אנשים עם תיקים הנמלטים מישראל בעקבות המלחמה. בפועל מדובר היה בקהל שהגיע לפסטיבל המטאל בצרפת.
גם סרטון דרמטי של פיצוץ עצום במתקן גרעיני בישראל התברר כשריפה במחסן תחמושת באוקראינה כבר בשנת 2017.
תמונות שהציגו כביכול פגיעה בנושאת המטוסים האמריקנית USS Abraham Lincoln התגלו כצילומים ישנים שמסתובבים ברשת כבר שנים.
ואפילו סרטון של מטוס קרב אמריקני שמופל מעל איראן היה למעשה קטע ממשחק מחשב צבאי.
הדוגמה הקיצונית ביותר הייתה תמונה שהופצה כגופתו של המנהיג האיראני חמינאי מתחת להריסות. בדיקה גילתה כי מדובר בתמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית.
במקרים אחרים הופצו תמונות לוויין שעברו מניפולציה באמצעות בינה מלאכותית, שגרמו לאתרים ולגולשים להאמין כי בסיסים אמריקניים הושמדו או מתקני מכ"ם הופצצו, אף שהתברר כי מדובר בתמונות ערוכות. המשמעות ברורה: המלחמה מתנהלת גם בשדה חדש, שדה המידע.
אחת התיאוריות הקונספירטיביות הקיצוניות ביותר שרצות ברשת טוענת כי המלחמה כולה אינה אלא “מבצע דגל כוזב” עצום.
לפי הנרטיב הזה, המנהיגים הגדולים אינם אויבים אמיתיים אלא שחקנים על במה אחת.
בתיאוריה זו נטען כי:
-
נתניהו, טראמפ וח'אמנאי הם למעשה חלק מאותה מערכת שלטון עולמית.
-
ח'אמנאי כלל לא נהרג בתקיפות, אלא הועבר למקום מסתור כחלק מתסריט שנכתב מראש.
-
מטרת המלחמה היא יצירת כאוס עולמי שיאפשר הטלת “מצב חירום קבוע” והקמת סדר כלכלי חדש.
תיאוריות מסוג זה אינן חדשות. הן צצות כמעט בכל משבר עולמי, ממגפות ועד מלחמות, אך בעידן הרשתות הן מתפשטות במהירות חסרת תקדים.
אך אם בעבר תיאוריות הקונספירציה דיברו על ממשלות חשאיות, בעידן החדש הן עברו לשלב הבא: בינה מלאכותית.
לפי אחת התיאוריות הפופולריות ביותר כיום, גוף מסתורי וחשאי שמרכז את תעשיית ה-AI, מנהל למעשה את התודעה העולמית.
הטענה היא כי:
-
אלגוריתמים מתקדמים מנתחים את הרשת בזמן אמת.
-
מערכות תקשורת כמו לווייני אינטרנט ו-5G משמשות להפצת מסרים פסיכולוגיים.
-
סרטוני Deepfake של מנהיגים אינם טעויות אלא ניסויים מכוונים בבקרת דעת קהל.
חשוב לציין כי החשש מפני מניפולציה כזו אינו מנותק לחלוטין מהמציאות. מומחי סייבר מזהירים כי בעידן הבינה המלאכותית ניתן לייצר תכנים מזויפים ברמת אמינות גבוהה מאוד, דבר שמקשה על הציבור להבחין בין אמת לשקר.
בנוסף לתיעודים המזוייפים, אחת הזירות החשובות של הקרב הדיגיטלי היא רשתות חברתיות.
חוקרי דיסאינפורמציה מצאו כי במהלך העימותים פועלים אלפי חשבונות מזויפים שמנסים להשפיע על דעת הקהל משני הצדדים. חלקם התחזו לישראלים המתנגדים למלחמה, אחרים לאיראנים הקוראים למרד במשטר.
מטרת הקמפיינים הללו אינה בהכרח לשכנע את הציבור בנרטיב מסוים, אלא ליצור בלבול. היוצרים העומדים מאחורי הפרסום יוצאים מתוך נקודת הנחה כי במלחמת מידע, ערעור האמון במציאות גם הוא ניצחון.
ולצד כל אלה, קיימות גם תיאוריות ביזאריות במיוחד. בחלקים מהעולם הערבי והאיראני מופצות כבר שנים טענות כי ישראל משתמשת בכוחות על־טבעיים, יצורים בידיוניים, או כישוף במסגרת פעילותה הצבאית.
הטענות הללו הופיעו בנאומים של דמויות פוליטיות ודתיות, ולעיתים מוצגות כהסבר להצלחות מודיעיניות חריגות של ישראל.
בעיני רוב העולם מדובר כמובן בטענות מופרכות, אך ברשת הן זוכות לעיתים למיליוני צפיות.
תיאוריה נוספת שמסתובבת ברשת טוענת כי המלחמה אינה אלא “הסחת דעת”.
לפי הנרטיב הזה, כל הסלמה במזרח התיכון נועדה להסיט את תשומת הלב של הציבור העולמי מפרשיות אחרות - החל מחקירות פוליטיות ועד חשיפות הקשורות לאליטות בינלאומיות.
כמו ברבות מתיאוריות הקונספירציה, אין הוכחות מוצקות לטענה, אך היא ממשיכה להתפשט משום שהיא משתלבת היטב בחוסר האמון הגובר כלפי מוסדות השלטון והתקשורת.
בסופו של דבר, ייתכן שהמלחמה הנוכחית מסמלת שינוי עמוק באופן שבו מתנהלים עימותים בעולם.
אם בעבר המלחמות הוכרעו בשדה הקרב, הרי שכיום הן מתנהלות גם בזירת התודעה.
בכל רגע נתון מתפשטים ברשת אלפי סרטונים, תמונות וטענות, חלקם אמיתיים, חלקם מזויפים לחלוטין. הציבור, מצידו, נדרש לפענח מציאות שבה הגבול בין עובדה לדמיון נעשה מטושטש יותר ויותר.
כנראה שהשאלה החשובה ביותר במלחמות העתיד כבר לא תהיה מי ניצח בקרב, אלא מי הצליח לשלוט בסיפור.
