ב-48 שעות השרירים מתחילים "להימחק" אצל מטופלים מבוגרים

דוד בן 85, עיוור, וסובל ממחלות לב, סוכרת ומחלת ריאות כרונית. הוא נוטל 10 תרופות מדי יום, גר לבד וללא משפחה שעוזרת. ניסיונות קודמים לפיזיותרפיה בבית לא הצליחו בשל מצבו המורכב והצורך בהשגחה צמודה. רופא המשפחה שלו החליט שלא להמתין להידרדרות שתסתיים בחדר מיון, ודוד עבר לשיקום במוסד שיקומי בקהילה.

מנהל האגף הגריאטרי בבית החולים השיקומי אינטגרטיבי מדיקל קר מסביר. במסגרת המוסד, עבר המטופל תהליך אינטנסיבי של איזון תרופתי דקדקני על ידי רופא מומחה לגריאטריה,  הצוות הרב-מקצועי בנה עבורו תוכנית לחיזוק שרירים ותרגול הליכה מותאם עם אביזרי עזר. באמצעות אביזר עזר מותאם תרגלו איתו הליכה נכונה, שעבורו, כמטופל עיוור, הליכה עצמאית היא אתגר משמעותי במיוחד. במסגרת השיקום ניתנה הדרכה מקצועית לשימוש נכון באביזר, תרגול מסלולי הליכה מדורגים ופיתוח אסטרטגיות להתמצאות בטוחה במרחב.

המעטפת הרב־מקצועית תרמה רבות להצלחת התהליך. לצד הפיזיותרפיה, ניתנה מעטפת סיעודית רציפה, ליווי תזונתי מותאם למחלות הרקע ותמיכה רגשית בהתמודדות עם ירידה תפקודית ותחושת תלות. בניגוד לטיפול בקהילה, שבו כל שירות ניתן בנפרד ולעיתים לאחר המתנה ממושכת, במסגרת המוסדית כל אנשי המקצוע פועלים יחד בתיאום מלא סביב המטופל.

בתום תקופת השיקום חל שיפור משמעותי במצבו. השרירים התחזקו, היציבות השתפרה והוא רכש ביטחון בהליכה עם אביזר העזר. לתהליך השיקום הייתה גם השפעה רגשית משמעותית. מטופלים המתמודדים עם נפילות חוזרות פוחדים לזוז כדי לא להפגע שוב, ולכן מסתגרים, וחווים ירידה במצב הרוח ואף דיכאון.  במסגרת השיקומית, הליווי הצמוד וההצלחות הקטנות בתרגול היומיומי גרמו לו להרגיש שהוא יכול, והחזירו לו את הבטחון. לאחר הערכה כוללת הוחלט על שחרורו בחזרה לביתו עם תוכנית המשך טיפול מסודרת בקהילה.

אולם דוד הוא חריג, והתפיסה הרווחת של רופאים בקהילה מפנים לשיקום רק מי שעבר ניתוח או שבץ מוחי. תפיסה שגויה זו גורמת לתופעת "הדלת המסתובבת" של אשפוזים חוזרים ונשנים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהתערבות רב-תחומית  מפחיתה את הסיכון לאשפוז חוזר בשיעור של כ-25%.

מוסד שיקומי מספק מעטפת רפואית שלמה הכוללת פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית וייעוץ תזונתי. בקהילה, סנכרון כזה עשוי לארוך , לפי הדוח העדכני של מבקר המדינה, גם חודשים ארוכים של המתנה. והמטופל נותר חשוף להידרדרות מהירה במצבו. שיקום מונע חוסך גם למדינה – חיסכון ממניעת אשפוזים חוזרים הפחתת עומס במחלקות פנימיות ובחדרי מיון, צמצום סיכוני זיהומים ואפשרות להפנות משאבים למקרים דחופים יותר.

לכן רופא המשפחה הוא שומר סף אקטיבי. אם יזהה מוקדם סימני שבריריות אצל קשישים כמו ירידה לא מוסברת במשקל, תשישות או האטה במהירות ההליכה, יוכל לשלוח לשיקום מוסדי מבעוד מועד. התערבות זו חוסכת מהמטופל אשפוז בבית חולים כללי, החושף אותו  לנגיפים וחיידקים עמידים, מונעת הידרדרות תפקודית מואצת שכן חוסר תנועה במיטת בית החולים מוביל להיחלשות שרירים משמעותית תוך 48 שעות בלבד.

השילוב בין מומחיות גריאטרית לתרגול אינטנסיבי מאפשר למטופל להמשיך לחיות בביתו בביטחון, תוך צמצום משמעותי של הסיכון לאשפוזים עתידיים ושמירה על איכות חיים ועצמאות לאורך זמן.

שיקום מוסדי מוקדם משנה גם את כל רצף הטיפול בקשישים שבריריים. במקום תגובה למשבר, מתבצעת רפואה יזומה ומונעת המזהה סיכון ופועלת לצמצומו.