מה חושב הציבור האמריקאי על מבצע "זעם אפי"? הנתונים המפתיעים
התמיכה במבצע "זעם אפי" באיראן נמוכה יחסית, בין היתר בגלל הקיטוב הפוליטי בארה"ב והזמן המועט שטרמפ הקדיש ל"מכירת" הסכסוך לציבור: "הימים של חזית מאוחדת חלפו"
ביממה ה-13 למלחמה באיראן שנודעה בארה"ב כ"זעם אפי" ובישראל כ"שאגת הארי" מצביעים סקרים על שיעור תמיכה נמוך בהשוואה למלחמות עבר שבהן השתתפה ארצות הברית. על פי סיכום שפורסם ב”ניו יורק טיימס”, התמיכה במתקפה נעה בין 27% בסקרים של רויטרס ו”איפסוס” ועד 50% בסקר של רשת “פוקס ניוז”, המזוהה יותר עם הציבור השמרני.

הפערים הרחבים בין הסקרים מראים כי דעת הקהל עדיין מתגבשת, בעוד האמריקנים מנסים להבין את השפעת המלחמה על חייהם, במיוחד לאור העלייה במחירי הנפט והדלק בעקבות המשבר במיצרי הורמוז. אפילו הסקר הגבוה ביותר - 50% - נמוך בהרבה מהתמיכה שנרשמה בתחילת מרבית המלחמות הקודמות, כולל מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת עיראק. לדוגמה, אחרי מתקפת פרל הארבור, 97% מהאמריקנים תמכו במלחמה נגד יפן, ובתקופת מלחמת אפגניסטן, 92% אישרו את צעדיו של הנשיא ג’ורג’ בוש הבן.
שרה מקסי, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת לויולה בשיקגו, מסבירה כי חלק מהפער בתמיכה נובע מהעובדה שנשיאים קודמים הקדישו זמן ל"שיווק" המלחמות לציבור. "לפני מלחמת עיראק ב-2003 הייתה שנה שלמה של הסברים - למה זה חשוב, למה מיצינו אפשרויות אחרות, למה נזקקנו לצעד הזה. כיום, הנשיא טראמפ צבר כוחות במזרח התיכון במשך כחודשיים, אך לא תיווך את המהלך הקרבי לציבור”, היא מסבירה.

גם גורמים נוספים משפיעים על התמיכה במלחמות. בתחילת סכסוכים נשיאים לרוב נהנים ממה שמכונה "אפקט ההתלכדות סביב הדגל", שבו התמיכה עולה גם בקרב הציבור שלא תמיד מרוצה מהם. אך בשלושת העשורים האחרונים, ההתעצמות של הקיטוב בארה”ב גרמה לכך שהציבור התרחק פוליטית, והאפקט הזה נחלש.
"אנשים מהמפלגה היריבה היו בעבר המקור העיקרי לעלייה בתמיכה, אבל הדמוקרטים לא מתלכדים מאחורי טראמפ", מסביר מתיו באום, פרופסור באוניברסיטת הרווארד שחוקר דעת קהל במדיניות חוץ. "לנשיא יש בסיס תומכים, אך גם בסיס שמתנגד למעורבות במלחמות".
ב”טיימס” מציינים כי התמיכה במלחמות יורדת ככל שמספר ההרוגים עולה והציבור מתחיל להרגיש את עלויות המלחמה. למשל, במהלך מלחמת וייטנאם, בתחילת הסכסוך רוב האמריקנים (כ-60%) לא ראו במלחמה טעות, אך ככל שהאבדות גדלו, כך גדלה גם הביקורת. במלחמת עיראק, התמיכה ירדה ל-43% לקראת סיומה, בצניחה שחלה בשתי המפלגות.
פרופ’ באום מדגיש כי "הימים של חזית לאומית מאוחדת בארה”ב חלפו. בעבר הפוליטיקה הייתה מסתיימת בנושאי חוץ, אבל כיום המצב שונה לחלוטין".
