סוף לחלום בדובאי? רחפנים בלב המרינה והמותג היוקרתי שנסדק תחת אש

עשן שחור וסמיך היתמר מעל נמל התעופה הבינלאומי של דובאי בבוקר יום ראשון לפני שבוע, לאחר שרחפן איראני פגע בסמוך לאחד הטרמינלים. במהלך הלילה שקדם לכך, הדים של פיצוצים עזים הרעידו את שכונת המרינה היוקרתית, כאשר שרידי כלי טיס עוין שהופל התנגשו במגדל מגורים רם קומות. בבוקר יום שני, צלילים צורמים של אזעקות מפני טילים נשמעו ברחבי שכונות היוקרה ואזורי החופים של העיר, שנותרו ברובם ריקים מאדם נוכח ההסלמה הביטחונית החמורה.

יותר משבועיים חלפו מאז החלה התקיפה המשותפת של ארה"ב וישראל באיראן, במהלכה חוסל מנהיג העל, ומדינות המפרץ הפרסי מוצאות את עצמן תחת מתקפה בלתי פוסקת – מתאר העיתון 'וושינגטון פוסט' את המתרחש במדינה, מהעשירות בתבל. נחילי רחפנים וטילים איראניים ממשיכים לשטוף את האזור ללא סימני דעיכה, מה שמעורר זעזוע עמוק במדינות שהפכו בתוך עשורים בודדים ממרחבים מדבריים דלילים למרכזי עסקים ופיננסים עולמיים. המוניטין של מדינות אלו כמקלט יציב של עושר וביטחון עומד כעת למבחן, כאשר הן נאלצות לתמוך במלחמה לה התנגדו באופן פומבי.

דובאי, המטרופולין העתידני והעיר המאוכלסת ביותר באיחוד האמירויות, מייצגת יותר מכל את ההצלחה הכלכלית ואת האיומים החדשים עליה. העיר מונה כארבעה מיליון תושבים, כאשר מעל 90 אחוזים מהם הם נתינים זרים. "דובאי היא מקום מפלט בטוח, שם מותג ומודל לחיקוי", אמר עבדול-חלק עבדללה, פרופסור למדעי המדינה מאיחוד האמירויות. בשיחה שקיים במרכז קניות שהיה שקט מהרגיל, הוסיף עבדללה: "היא בנתה לעצמה את התדמית הזו שאנשים שואפים אליה. הנזק לתדמית הזו כבר שם. השאלה היא עד כמה הנזק הזה קבוע".

הצמיחה המטאורית של מדינות המפרץ, ובהן ערב הסעודית וקטאר, התבססה לאורך השנים על יכולת תמרון דיפלומטית של מנהיגיהן. אלו שמרו על יחסים תקינים עם טהרן במקביל לכינון שותפויות אסטרטגיות עם המערב, שכללו אירוח בסיסים צבאיים של ארה"ב בשטחן. איחוד האמירויות אף הגדילה לעשות כשחתמה על הסכמי אברהם לנרמול היחסים עם ישראל, ובו בזמן המשיכה לשמש כמרכז פעיל לעסקים איראניים.

מומחים מעריכים כעת כי מדיניות האיזון הזו הגיעה למיצוי. נתונים רשמיים מראים כי במהלך הימים האחרונים, איראן כיוונה לעבר איחוד האמירויות מספר כפול של תקיפות טילים ומל"טים מאשר לעבר ישראל. אתרי מפתח וסמלי סטטוס בדובאי ספגו פגיעות, וביום שלישי דיווחה הממשלה כי מטחי טילים נוספים המשיכו לרדת על נקודות שונות ברחבי המדינה.

האש מתפשטת גם למדינות נוספות במפרץ. בחריין, כווית, קטאר וערב הסעודית דיווחו ביום שלישי על שיגורי רחפנים וטילים לעבר שטחן. במקביל, הרשויות באיחוד האמירויות עסקו בשבוע שעבר בכיבוי דליקה שפרצה בקומפלקס התעשייה רואיס, מרכז אנרגיה קריטי לעיבוד חומרים פטרוכימיים, בעקבות פגיעת רחפן.

"הפתעה היא מילה יפה מדי - היינו המומים", ציין הפרופסור עבדללה בהתייחסו למתקפה הישירה. "איראן, במשך דורות, הייתה שכנתנו. במשך 47 שנים תחת המשטר האסלאמיסטי, היא היוותה איום. עכשיו, היא אויבת שלנו". למרות הזעזוע, מנהיגי המפרץ מנסים להפגין ביטחון ומדווחים על שיעור יירוט מרשים של כ-94 אחוזים מהאיומים.

במהלך העשור האחרון הצטיידה איחוד האמירויות במערכות הגנה מתקדמות לגובה רב מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית, לצד שימוש ממושך במערכות פטריוט להגנה מפני מטרות בגובה נמוך. מאז 28 בפברואר נרשמו במדינה המונה 11 מיליון תושבים ששה הרוגים ומעל 100 פצועים. עם זאת, המתיחות נותרת בשיאה עקב הפגיעות המבנית של האזור, הנשען על ייבוא מזון ועל מתקני התפלת מים.

חלק מהתושבים הזרים בחרו לעזוב את דובאי כבר בימים הראשונים למתקפה. אלו שנותרו מבטאים שילוב של אמון בממשל וחשש מהבאות. שריף סלימאן, בכיר בחברת הנדל"ן 'פרופרטי פיינדר', שחצר ביתו נפגעה משרידי רחפן, אמר: "אנחנו אולי מזועזעים, אבל היסודות שלנו איתנים. מה שנבנה על יסודות איתנים בוודאי יחזיק מעמד". סלימאן העריך כי הסכסוך לא יימשך זמן רב, והוסיף: "כולנו במצב של המתנה".

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, בחר להתנצל פומבית בפני המדינות השכנות בשבוע שעבר. בהודעה טען כי התקיפות ייפסקו, כל עוד לא יבוצעו פעולות נגד איראן משטח המפרץ. אולם, דבריו עמדו בסתירה מוחלטת למציאות בשטח, כאשר זמן קצר לאחר מכן הופגז נמל התעופה בדובאי. במהלך סוף השבוע האחרון ספגה המדינה 229 תקיפות רחפנים ו-26 תקיפות של טילים בליסטיים.

הפער בין הצהרות הנשיא האיראני לפעולות הצבאיות מוסבר על ידי אנליסטים כביטוי למחלוקות פנימיות בתוך המשטר בטהרן. המשטר מונהג כעת על ידי מוג'טבה חמינאי, בנו של מנהיג העל שחוסל. גורם רשמי במפרץ הזהיר כי "סביבת קבלת החלטות מקוטעת עלולה לדחוף את האזור לעימות רחב יותר שאף אחד לא יכול לשלוט בו באופן מלא".

אותו גורם, שביקש להישאר בעילום שם, הוסיף כי "מדינות המפרץ השקיעו רבות ביכולות הגנה ובתכנון מגירה, ומערכות אלו ממלאות את ייעודן, אך הגנה אווירית לבדה אינה יכולה לייצב אזור אם המסלול הפוליטי קורס". עד כה, המנהיגים המקומיים נמנעים מהצטרפות ישירה ללחימה נגד איראן ומעדיפים להפעיל לחץ דיפלומטי ואיומים בסנקציות.

אספנדיאר באטמנגלידג', מנהל מכון מחקר המתמקד באיראן, טוען כי המצב נפיץ במיוחד. "בכל רגע, איראן עלולה לפגוע במטרה מסוימת שתהפוך לנקודת מפנה עבור המפרץ לשנות את עמדתו", אמר. הוא הדגיש כי ככל שהמשבר יתארך, הפגיעה בתדמית היוקרתית של האזור תהפוך לעובדה מוגמרת ובלתי הפיכה.
בדובאי, עיר שחשוב לה ביותר התדמית הציבורית, מתנהל מאבק על הנרטיב. השלטונות הזהירו את האזרחים והתושבים מפני צילום של תיעוד מהתקיפות, בטענה שפעולות כאלו זורעות בהלה ופוגעות בביטחון הלאומי. עונשי מאסר וקנסות כבדים מרחפים מעל מי שיפר את ההנחיות הללו, בניסיון לשלוט במידע היוצא אל העולם.

מול הדיווחים הבינלאומיים על עיר תחת מצור, התגייסו משפיענים מקומיים להפצת תיעודים המציגים שגרה של חיים ושהייה מהנה בפארקים. אלו הצהירו כי הם מרגישים מוגנים תחת הנהגת המדינה. עם זאת, המציאות מורכבת יותר. בעיר העתיקה, פועלים זרים ממשיכים בעבודתם למרות הירידה החדה בהיקף העסקים. "הכל מושלם כאן - בטוח, מאובטח", אמר איקראם אולחאק מפקיסטן, "תראה, יש עוד מטוס שטס. הם לא היו עושים את זה אם זה לא היה בטוח".

בעסקים שבאזורי החוף נרשמה נוכחות דלה מאוד ביחס לרגיל, אך הפעילות בהם לא הופסקו כליל. טיראן מקורמק, בעל עסק מאוסטרליה, אמר ל'וושינגטון פוסט': "יש עליות ומורדות, אבל בסך הכל, יש תחושה של רוגע וביטחון". הוא ציין כי הוא עוקב אחר החדשות ולא יהסס לעזוב אם המצב יחמיר משמעותית.