לאחר ניסיון הפיגוע במישיגן: "ניו יורק זו רק שאלה של זמן"
לאחר ניסיון הפיגוע בעיר ווסט בלומפילד, מזהירה פעילת המאבק בטרור דבורה הלברשטאם כי יהודים ממשיכים להיות יעד לפיגועים בארה"ב – במיוחד בניו יורק, שלדבריה מהווה מוקד עולמי שמושך אליו גם טרור והקצנה
לאחר ניסיון הפיגוע במרכז היהודי בעיר ווסט בלומפילד שבמישיגן, בו פרץ התוקף עם משאית עם מטען חבלה לשערי המתחם אך נבלם לאחר שמאבטחי המקום הצליחו לנטרל אותו, חוזר ועולה הדיון בארה"ב סביב איום הטרור והקצנה אלימה בתוך המדינה.
לדברי דבורה הלברשטאם, אחת הדמויות הבולטות בניו יורק בתחום המאבק בטרור ובפשעי שנאה, אין לראות במקרים אלו חריגים או מבודדים: "זו רק שאלה של זמן מתי דברים כאלה קורים". הלברשטאם, חסידת חב"ד ומומחית לוט"ר הפועלת בזירה הציבורית בעיר מזה עשרות שנים, עומדת כיום בראש שני גופים מרכזיים: יו"ר מועצת הממונים של משרד ראש העיר למאבק באנטישמיות ויו"ר הפאנל האזרחי לבחינת פשעי שנאה של משטרת ניו יורק.
הלברשטאם חוותה אירוע טרור באופן אישי: ב-1994, ארי, בנה הבכור בן ה-16, נורה למוות בפיגוע ירי שביצע מהגר בלתי חוקי ממוצא לבנוני על גשר ברוקלין.
בראיון לישראל היום היא מזהירה כי הסכנה קיימת בכל עת. לדבריה, רצף האירועים האחרונים ממחיש עד כמה המציאות הביטחונית מתוחה והבהירה כי "אתמול לא היה יום טוב. התרחשו מתקפות במספר מוקדים". היא מדגישה את הצורך של רשויות האכיפה "לפקוח עיניים לרווחה ולשים לב למה שקורה, ברמה המקומית והבינלאומית".
ניו יורק תישאר יעד מועדף לפיגועים בשל מעמדה הייחודי. "ניו יורק היא מרכז העולם. אנשים מגיעים אליה מכל מדינה ומכל סיבה אפשרית. אם מישהו רוצה לעורר הדים, הוא עושה זאת בניו יורק. לכן העיר תמיד תהיה פגיעה יותר".
לדבריה, השילוב של הסתה ברשתות החברתיות והאקלים הפוליטי הנפיץ עלול ליצור קרקע פוריה לטרור. "אם אתה עוקב אחרי אינסטגרם והרשתות החברתיות, אתה רואה שם כל כך הרבה שנאה שזה מעביר צמרמורת. הטרור הוא רק דרך אחת שבה אנשים פורקים את השנאה הזאת".
"שיתוף פעולה בין הסוכנויות הוא אחד הלקחים החשובים ביותר שלמדנו", אמרה. "אסור לשמור מידע 'קרוב לחזה', כי לעיתים סוכנות אחת מחזיקה בפרט קטן שמתחבר לתמונה רחבה יותר אצל סוכנות אחרת".
בסיומו של הריאיון לישראל היום, הלברשטאם הוסיפה גם נדבך של אמונה לדבריה: "כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לקוות ולהתפלל, לבטוח באנשים שצריכים להיות שם בחוץ, להשגיח ולעשות את העבודה, ולקוות שה' יהיה איתנו".
