גדולי המקובלים בכינוס חיזוק לרבני ועורכי הזוהר הקדוש של 'עוז והדר'
"יש לזרז את השלמת הזוהר הקדוש, שבכך תלויה גאולתנו העתידה" • מרנן ורבנן התאספו בביהמ"ד 'באר ישראל' בבית שמש שבראשות אב"ד באר ישראל וריש מתיבתא 'עוז והדר' הגאון החסיד רבי מנחם מנדל פומרנץ • גדולי המקובלים העלו על נס את הפצת והנחלת ספרי הזוהר הקדוש בהוצאת 'הכתר והכבוד' של מכון אור לישרים - ממלכת התורה "עוז והדר" שיהיו ראויים להיכנס לכל בית ישראל • מזרזין למזורזין
כינוס המקובלים בעוז והדר צילום: יעקב כהן
באור ליום שלישי השבוע, כ"ח באדר, נערך מעמד הוד היסטורי בראשות מרנן ורבנן שליט"א גדולי המקובלים בארץ הקודש, שבאו לחזק את רבני ועורכי הזוהר הקדוש 'הכתר והכבוד' שעל ידי מכון אור לישרים – עוז והדר, בראשותו של הגאון החסיד רבי מנחם מנדל פומרנץ אב"ד 'באר ישראל'.
מיזם הוצאת לאור סידרת הזוהר הקדוש אינו חדש, וצוות מופלא ומופלג של תלמידי חכמים יודעי ח"ן עוסק בההדרת תורת רשב"י ואידרא קדישא מזה למעלה מעשור שנים.
וכפי שאמרו חז"ל כי דברי תורה צריכים חיזוק, על אחת כמה וכמה דברי תורת הסוד ופנימיות התורה, שהם עדיין לא נחלת הכלל, בוודאי שצריכים חיזוק על גבי חיזוק. המעמד ההיסטורי עמד בסימן 'מזרזין למזורזין', לחזק ידי העורכים והרבנים להמשיך ביתר שאת וביתר עז במלאכת הקודש, שהיא מן הקשות שבמקדש.
אל בית המדרש 'באר ישראל' בבית שמש עלו ובאו גדולי המקובלים שליט"א המלווים בעצה והדרכה בכל ימות השנה את העורכים שליט"א, אשר יביאון לפניהם כל הדבר הקשה והזקוק לליבון ולדעת תורה צרופה:
האדמו"ר מתורת חכם הגה"צ רבי יצחק מאיר מורגנשטרן – מח"ס ים החכמה, מי הדעת ושאר ספרים; כ"ק הגה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ – ראש ישיבת שער השמים ומח"ס טיב האמונה, טיב החסד וטיב הכוונות ועוד; הגה"צ רבי אברהם אביש ציינווירט - ראש ישיבת המקובלים 'משכן בנימין' ובעל מחבר ספרי שולחן ערוך הזוהר ועוד; הגה"צ רבי יצחק משה ארלנגר – בעל מחבר קונטרסי החסידות, שבעה עיניים, רזא יקירא ועוד.
סביב שולחנות הסבו כל בני החבורה, עילית ועידית בני ציון, מסולאים בפז, השוקדים ועמלים בפנימיות התורה, ללבן לזקק ולזכך, זיכוך אחר זיכוך, את תורת רשב"י וחבריו, ולהביאם בפני עם ה', כשבראש המערכת ניצבים הרה"ג רבי משה גרינבוים והרה"ג רבי דוד ימפל, המכוונים את העורכים להביא את בשורת הזוהר הקדוש בצורה הראויה ביותר.
רזי תורה וסתריה
את דברי הפתיחה נשא המשפיע הדגול, פה מפיק מרגליות הגה"צ רבי יהודה דייטש, שחזר בדבריו על דבריו הנודעים של רבינו חיים ויטאל בהקדמות ל'עץ חיים':
"המשנה והש"ס הם נקראים גופי תורה, והנה דבריהם כחלום בלי פתרון, ורזיה וסתירה הפנימים הם הנקראים נשמת התורה הם הן פתרון החלום הנסתר בהקיץ בסוד אני ישנה ולבי ער", והוא ממשיך וכותב כי "כמו שאמרו חז"ל בסנהדרין במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמוד בבלי, שאיננו מאיר אלא על ידי ספר הזוהר, הם הם רזי תורה וסתריה אשר עליהם נאמר תורה אור".
ורבינו המהרח"ו ממשיך בהקדמתו ואומר כי אמנם אמרו שאי אפשר ללמוד בתורת הנסתר אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים, "וכן בהיפך, בהיותו עוסק בחכמת המשנה והתלמוד בבלי ולא יתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה כי הרי זה דומה לגוף היושב בחושך בלתי נשמת אדם נר ה' המאירה".
שנים רבות הלכו רק יחידים לאור נר ה' המאירה, שנים ארוכות העם הלך בחושך, ולא זכה לראות אור. זה היה קשה, זה לא היה נחלת הכלל. אם יש משהו גדול שזכה דורנו דור אפל ושפל, זה לאור הגדול, של פתיחת תורת הח"ן לכל. תורת הנסתר שהיתה בקרן זווית הפכה להיות יותר ויותר נלמדת ביני עמודי בזכותכם רבני ועורכי 'הכתר והכבוד'.
בלילה שירה עמי
לאחר דברי הפתיחה, עם כניסתם של מאורי ומורי דרך הקבלה, המכוונים את רבני ועורכי הזוהר הקדוש ועומדים לצידם תדיר, פתח בדברים מי שעומד בראש ובנשיאות 'הכתר והכבוד' הגאון החסיד רבי מנחם מנדל פומרנץ - אב"ד באר ישראל וריש מתיבתא עוז והדר, בעמח"ס 'אחישנה', 'עיניים מאירות' – מבוא ללימוד חכמת האמת ועוד ספרים רבים בנגלה ובנסתר.
בדבריו שזר בארוכה את עניין לימוד הזוהר הקדוש לפני התפילה כנודע בשם מרנא אור שבעת הימים בעל שם טוב זי"ע. וביאר על פי דברי הערבי נחל בפרשת ויצא בביאור מאמר רז"ל בחגיגה (יב ב) על הכתוב יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, כי התורה נקראת שירה. ואידך מפורש קרא לענין שירת המלאכים, שביום אינם אומרים שירה מחמת תפלת ישראל, רק בלילה אומרים שירה, כי תפלת השחר עד חצות, ומיד אחר חצות מתחיל זמן מנחה עד הערב.
והקשה המהרש"א איך אומרים שירה בלילה כי זמן ערבית כל הלילה, ותירץ, הואיל ותפלת ערבית רשות אין מבטלין שירת המלאכים בעבורה. ולמ"ד חובה (ברכות כז ב) כתבו המפרשים דבאמת לא אמרו שירה רק בזמן שבית המקדש קיים, אבל אחר החורבן שנעשו התפלות עיקר במקום העבודה, נתמעטו באמת כנפי החיות, אותן הכנפיים שאומרים שירה בהם.
וביאר הערבי נחל בשם ה'זרע ברך' כי שירת כל העולמות הוא ריוח מועט ומקומי כלפי מעלה לעומת תענוג שיקבל הש"י כביכול משירת בני ישראל. ובא אוהבו של הקדוש ברוך הוא אברהם אבינו ע"ה ותיקן תפלת שחרית, והוא משא ומתן ממרחק, מהארץ הלזו, והוא ריוח רב, כי כאשר איש הישראלי מתפלל כראוי מתקן מה שאי אפשר לכל מלאכי מעלה לתקן. אח"כ תיקן יצחק תפלת המנחה, ועדיין יאמרו המלאכים שירה בלילה. אח"כ תיקן יעקב תפלת ערבית ונתבטלה שירת המלאכים.
וביאר כי ענין ביטול שירת המלאכים הוא בעבור שרובם ככולם ממונים לקבל תפלות ישראל, ואין להם פנאי לומר שירה. ועל פי יסוד זה מובן היטב למה רשב"י סבר (ברכות כז, ב) כי תפילת ערבית חובה, שכן על ידי זה בהכרח ש'שירה עמי' הוא תורה, כי המלאכים אינם יכולים לומר שירה גם בלילה, אלא יקבלו התפילות.
בדבריו הביא הגרמ"מ את ברכתו של כ"ק האדמו"ר רבי דוד חי אבוחצירא שליט"א העומד ועוקב בעין בוחנת ואוהבת אחר התקדמות הדפסת הזוהר הקדוש, ואף התבטא לא פעם כי הגאולה העתידה תלויה בהשלמת הזוהר הקדוש, ולכך יש להרחיב פעלים לסיום הדבר.
עוד הוסיף לספר כי שאל את האדמו"ר אם יש לעצור את התפילה בעת הישמע אזעקה, וענה כי "מי שמכוון בתפילה לא צריך". לכך, סיים הגרמ"מ, הבאנו לכאן את המכוונים בצוותא חדא שישפיעו עלינו לטובה ולשמירה במיוחד בימים אלו.
הדור זקוק להגנה
בקשב רב נשמעו דבריו של הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שהפליא בדבריו לשבח את 'הכתר והכבוד' על מלאכת שמיים שנעשו בידי אמנים – צוות הרבנים והעורכים המקדישים עצמם למטרה קדושה ונעלה זו.
"אם עד היום כל הידע של עמך בית ישראל מספר הזוהר היה אמירת 'כגוונא' בליל שבת קודש (זוהר פרשת תרומה), או 'בריך שמיה' (זוהר פרשת ויקהל), הרי שהיום אכשר דרא, ורבים מתדפקים ולומדים בתורת הזוהר הקדוש, וגם אני זוכה ללמוד בזוהר עם 'הכתר והכבוד'".
עוד אמר בדבריו הנרגשים כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, הימים הללו מסוגלים לגאולה, ולכן עורכים את הכינוס המיוחד בימים אלו. כפי שנשמע בהיכלות צדיקים בשמים מחכים להפצת תורת הרשב"י, ובכם הרבנים והעורכים תלויה הגאולה העתידה, מי מאיתנו לא יעשה כל מאמץ להמשיך ולסיים פרויקט קדוש ונעלה זו?!"
בתוך דבריו נשמעו התרעות ואזעקות מטילים שנשלחו בידי אויבינו הפרסים. רבי גמליאל זעק מנהמות לבו: "האזעקות שאנחנו שומעים כעת, זה ברקים ורעמים שצריכים לפשט כל עקמומיות שבלב. אנחנו צריכים היום ניסים, אנחנו זקוקים להגנה. נסיים את מלאכת הזוהר הקדוש ונזכה לגאולה השלימה".
בן יכבד אב
לאחר מכן, נשא דברים הגה"צ רבי אברהם אביש ציינווירט - ראש ישיבת המקובלים 'משכן בנימין' ובעל מחבר ספרי שולחן ערוך הזוהר.
בדבריו חזר על הנאמר בזוהר הקדוש כי "בן יכבד אב", הכוונה על רבי אלעזר ברבי שמעון, שיושב בעולם הזה ומחדש חידושי תורה ומעטר עטרות לאביו בעולם העליון.
והדברים מבהילים. מי לנו גדול מרבי שמעון, שכל התנאים מדברים בהתפעלות עליו ועל תורתו, ובכל זאת יושב כאן בעולם הזה רבי אלעזר בנו ומקשט ומעטר את דברי תורתו של אביו, ובכך מקיים "בן יכבד אב".
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש זי"ע מביא מדברי אביו הרב בעל התניא אודות הנכתב בזוה"ק (פרשת נשא) בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזוהר... יפקון ביה מן גלותא ברחמים", הכוונה היא על לימוד ספר הזוהר בעיון.
"נמצא אפוא כי אתם במלאכתכם ממשיכים את דרכו של רבי אלעזר ברבי שמעון, בכך שאתם מעטרים ומקשטים את הזוהר כדי שיוכלו בני ישראל ללמוד בעיון ולהבין את דברי התנאים הקדושים, זו בחינה של "בן יכבד אב". מה רב שכרכם בזה ובבא".
זמן פתיחת השערים
רגעים נעלים נרשמו בשעת השיא של המעמד ההיסטורי, עם נתינת הרשות על ידי מרנן ורבנן שליט"א לצוות הרבנים והעורכים להציג קושיות ושאלות מחדר העריכה. הרבנים שליט"א הציגו את שאלותיהם וספקותיהם וזכו למענה ישיר ובלתי אמצעי מכ"ק גדולי המקובלים
לשאלות ראשי המכון כיצד ניתן להתמודד עם הקושי וההסתרות שמלווים את כל שלבי העריכה עד שרואים ספר יורד לדפוס – השיב הגה"צ רבי יצחק משה ארלנגר לשואלים דבר בשפה ברורה ובנעימה.
כתוב בקדושת לוי ובשפת אמת ובעוד ספרי חסידות כי במקום בו נגמרים הכוחות הגשמיים אז מתחילים להתגלות הכוחות הרוחניים. כשאין לאדם כוח והוא מרגיש נלאה - שם מתחיל הסייעתא דשמיא ונפתחים בפניו שערים, אז זה הזמן כעת של פתיחת שערים, וכשפותחים את השערים צריך האדם לראות שלא להיות טיפש ולברוח.
ודווקא בשעת הקושי אז הרבש"ע פותח את השערים, אין האור ניכר אלא מתוך החושך, וכדברי הנביא כי אשב בחושך ה' אור לי, וכן איתא בספרים כי כשאדם מתאמץ בסוגיה זה בבחינת חושך, וכשהוא מצליח ללבן ולהבין את הסוגיה זה תיקון העולם.
הש"י יתן לכם כוחות שתוכלו להתמיד ולהצליח בכל המלאכה הקדושה והנשגבה שאתם עוסקים. דעו לכם שכלל ישראל עומד מאחורי המפעל האדיר הזה, וכולנו מחכים בכיליון עיניים לגאולה השלימה, וכפי שידוע כי הגאולה תלויה בלימוד הזוהר, זה נותן את הכוח להמשיך.
אני רואה לנגד עיני את הכרך החדש שיצא זה עתה לאור על ספרא דצניעותא וזה מבהיל על הרעיון. רק מלראות את הספר מבחוץ מבינים כמה עמל ויגיעה מונחים בפנים, תחזקנה ידיכם.
בהמשך דנו העורכים לנוכח מרנן ורבנן גדולי המקובלים שליט"א והעלו שאלות רבות בכל הקשור לעריכה, ועוד חזון למועד לפרסום הדברים בארוכה.
מאירים את הנשמה
עם סיום המעמד הנשגב וההיסטורי שנמשך שעה ארוכה אל תוך הלילה, נשמעו ברוב קשב דברי אלוקים חיים מהאדמו"ר מתורת חכם הגה"צ רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, שעמד בדבריו על המסירות של רבני ועורכי המכון לההדרת ספרי הזוהר שיש בכך זכות גדולה על עם ישראל ובמיוחד בימים אלו.
"דברי הזוהר הקדוש מאירים את הנפש והנשמה של האדם", אמר בדבריו וחיזק את העורכים בעבודתם הקודש, שימשיכו ביתר שאת ועוז לברר מקחם של צדיקים גמורים.
הכינוס ההיסטורי המרומם והמחזק ננעל בשעת ליל מאוחרת, כשרבני ועורכי המכון זוכים לעבור אל פני הקודש, בפני מרנן ורבנן שהאצילו עליהם מברכותיהם הטובות להצלחה ולברכה בהמשך עבודת הקודש, כשהם מקבלים שי נאה ומהודר סידור כוונות לברכות הנהנין, כראוי למכוונים והעוסקים בפנימיות התורה וחכמת הנסתר.
