בשיא הפשטות: מדוע רכש עמוד ההוראה דברי מאפה במאפיית הצבי?

סיפור מופלא ומרגש כאחד התפרסם בימים האחרונים בעיר בני ברק. היה זה ביום שני האחרון, כאשר שב עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין משיעורו המפורסם בבית הכנסת 'המרכזי' ברמת אלחנן, ובשעה 21:00 בדיוק נשמעה התרעה המודיעה על ירי טילים מאיראן הצפוי בדקות הקרובות. הרב שהיה ברחוב כהנמן, בדרכו לביתו ברמת-גן ביקש למצוא מרחב-מוגן קרוב.

המשך הסיפור המפתיע, כפי שמעיד הנהג שהסיע את הרב, ר' דוד צביון, מתלמידיו הקרובים של עמוד ההוראה, בהקלטה שהתפרסמה הבוקר בקו 'שיח יצחק' מתורתו: המרחב המוגן הקרוב ביותר הייתה מאפיית 'הצבי' ברחוב כהנמן, השוכנת מול שער הכניסה לשכונת 'רמת אלחנן'. ואכן תיכף ומיד עצר הנהג את הרכב, ועמוד ההוראה נכנס היישר לתוככי המאפייה הבני-ברקית, שם הופתעו הלקוחות לראות את הרב זילברשטיין נכנס כאחד האדם למאפייה, כדי לקיים מצוות 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'.

כשהחלה האזעקה, נכנסו כולם לחדר הממ"ד, שם עמד הגר"י זילברשטיין במשך דקות ארוכות ואמר את פרק 'יושב בסתר עליון' שוב ושוב, בניגון שובה לב מיוחד אותו נוהג לומר.

הנוכחים במקום סיפרו ואמרו: 'אין דבר יותר מרגיע מאשר 'להיתקע' באזעקה כשטילים מפחידים מעל ראשך, בחדר ממ"ד יחד עם גדול הדור, זה עצמו השרה עלינו אווירה של רוגע ושלוות הנפש'...

עוד העידו, כי כאשר המוכר הציע את הכסא עליו ישב והגישו לרב, הוא סירב  בכל תוקף, והצביע על נשים שעמדו בסמוך עם ילדיהם, ואמר שהם קודמים לו, ונשאר לעמוד על רגליו בכל משך האזעקות...

כשניתן האות לצאת, יצא מהמאפייה, בעודו מוקף בהמונים שביקשו לנצל את הרגעים להתברך מפה קדשו ברחובה של עיר, ללא הצורך לקבוע תור ולהמתין בקבלת-הקהל הידועה בבית מדרשו.

אך הנה, לפתע, עצר עמוד ההוראה מלכת, ושב למאפיה, וביקש מנהגו הרב צביון שיכניס לו כמה דברי מאפה לתוך שקית, בכדי לשלם ולקנות. כשנשאל הרב האם צריך דבר-מה מסויים, השיב הגר"י זילברשטיין בפשטות: "איני צריך לקנות, אבל משום הכרת הטוב הנני רוצה לקנות. הרי נכנסנו למקום, הוא נתן לנו אפשרות נוחה להתמגן כאן בשעת האזעקה, הרי צריך להכיר טובה ולקנות כאן משהו"...

הרב זילברשטיין במאפייה | דברי חמד

וכך עמד עמוד ההוראה של הדור, החותך ומכריע מדי יום בשאלות של נפשות ממש, כאחד האדם בתור במאפיית הצבי הבני-ברקית, וקנה כמה דברי מאפה, בעודו מוציא את ארנקו האישי ומשלם בעצמו. ככה. כפשוטו ממש. רגעים שהונצחו ותועדו מכל עבר בהתרגשות ובהתפעלות, על ידי הנוכחים במקום שעמדו נפעמים מגודל עוצמת המידות וטהרת הלב שנגלתה לנגד עיניהם.

הרב צביון מספר בקו 'שיח יצחק': 'זה לא ייאמן, שלמרות כל ההמולה שהייתה סביב הרב בשעת מעשה, כולם נדחקו לקבל ברכות ואף לשאול שאלות, ובכל זאת מרן הצליח וזכר לשים לב לפרטים הקטנים האלה של הכרת הטוב, ולמרות שלא היה צריך באמת את מה שקנה'.