מחזה מרגש בדי סיטי: אלפי בוגרי 'בית שמעיה' התכנסו לדינר מיוחד
במשכן האירועים די סיטי נערך מעמד רב רושם בהשתתפות בוגרי הישיבה לדורותיה. ראשי הישיבה נשאו דברים נרגשים, ובוגרי הישיבה הרימו תרומות משמעותיות למען המשך קיומה של הישיבה. צפו בגלריה
כינוס בוגרי ישיבת בית שמעיה צילום: יעקב כהן
אלפי בוגרי ישיבת בית שמעיה לדורותיה התכנסו ביום ראשון השבוע במשכן האירועים די סיטי, למעמד מרגש ורב רושם במסגרת דינר חיזוק והתרמה למען המשך החזקת הישיבה.
כבר בימים שקדמו לאירוע עמלה הוועדה המכינה על הפקת ערב מושקע ומכובד, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר, כיאה וכראוי לכבודה של תורה ולמעמדה של הישיבה שהעמידה ליגיונות של תלמידי חכמים.
בשעה 19:00 החלו אלפי המשתתפים למלא את האולם הגדול, כשצלילי התזמורת מקבלים את פניהם. האולם התמלא בבוגרי הישיבה לדורותיהם, שבאו לקחת חלק במעמד המיוחד ולחזק את הישיבה.
את המעמד פתח המנחה הרב יצחק פרחים בדברים נרגשים, כשהוא מצטט את הפסוק: "שאי סביב עיניך וראי - כולם נקבצו ובאו לך", והוסיף כי מדובר במחזה נדיר של "לגיונות לגיונות של תלמידי חכמים, מאן מלכי רבנן, המתאספים יחד לייקר את הישיבה הקדושה".
לאחר מכן קם כל הציבור וקרא פרק תהילים לרפואתו השלימה של ראש הישיבה, רבי אהרן בן שולמית, לרפואה שלמה.
בהמשך הוזמן לשאת את המשא המרכזי ראש הישיבה הגאון רבי שלמה אנגלנדר. קודם לכן פרצה שמחה גדולה באולם כאשר ראש הישיבה רקד יחד עם תלמידי הישיבה לשירת "נגיל ונשיש בזאת התורה", כשהוא אוחז בידיו כרך מתלמוד בבלי ורוקד עמו בשמחה; מחזה שריגש את הקהל כולו.
בדבריו עמד ראש הישיבה על כוחה של התורה הקדושה המאחדת את כלל ישראל. "גדולי התורה דיברו על כך שאנו בסוף הגלות, וזו הגלות הקשה ביותר", אמר. "הכאב הגדול הוא שהרודפים הם יהודים בני אברהם יצחק ויעקב המבקשים לעקור את התורה. בוגרי בית שמעיה יודעים כיצד לגלות את כבוד התורה גם בשעה קשה זו". בדבריו קרא לבוגרי הישיבה ולידידיה להירתם ולהעמיד את הישיבה על תילה, כדי שקול התורה לא ייפסק חלילה.
לאחר המשא המרומם פצחה התזמורת בשירי רגש והתעוררות, כאשר הקהל כולו מצטרף לשירה מתוך התרוממות רוח.
בהמשך נשא דברים בנו של ראש הישיבה, הגאון רבי אהרן (לרפואה שלמה), המוסר את נפשו למען הישיבה. בדבריו המרגשים אמר: "בית שמעיה זו לא ישיבה, בית שמעיה זו משפחה. זה קשר דם".
כראיה לדבריו שלף מכיסו שקית ובה למעלה מאלף דפים ובהם קבלות שקיבלו על עצמם בני הישיבה לרפואתו השלימה. הוא שיתף עד כמה הדבר מעניק לו כוחות נפש עצומים כאשר הוא רואה כיצד הישיבה עומדת לצידו כמשפחה.
בהמשך פנה לבוגרי הישיבה בקריאה נרגשת: "חשבנו שנצליח להתגבר על התקופה הקשה, אך מאז חנוכה האחרון הדבר אינו בידינו, ואנו פונים אליכם כמשפחה: עזרו לנו להציל את הישיבה".
לאחר מכן הוקרנה מצגת מיוחדת שסקרה את תולדות הישיבה מיום היווסדה ועד שנות פריחתה, תוך סקירת שלבי התפתחותה והאתגרים הרבים שעמדו בדרכה.
המעמד המיוחד המחיש יותר מכל את הקשר ההדוק בין הישיבה לבוגריה, ואת ההתגייסות המרשימה להמשיך ולהעמיד דורות פאר של תלמידי חכמים.
